מידי פעם מתפרסם כאן באתר פוסט על פרידה עצובה והורדת קילור.
כשזה קורה לזוג שידוע לרבים בקהילה.... זוג מתוקשר שתמיד נמצא בקידמת הבמה על אחת כמה וכמה..... ההלם הראשוני לעיני הצופה הוא בהחלט הפתעה מרעישה.
החלטתי לכתוב כאן ועכשיו בגלל שראיתי תגובות לכאן או לכאן.... חלקן נעימות לעין וחלקן
נכתבו מתוך הזדהות, או צביעות מסויימת.
דעתי האישית היא שאיש/ה שמפרסמים בלוג ציבורי .... יידעו גם לקבל תגובה אחרת ממה שהם/ן היו מצפים לראות..... זה לא משנה אם זה החבר/ה הכי טובה/ה.... או סתם אורח/ת
פלוני/ת שהתעכב/ה לצפות בפוסט שהתפרסם.
אני מאמין בכל ליבי שמי שכתב/ה תגובה שלא נעימה לאוזני המפרסם/ת את אותו פוסט עצוב
גם הוא רצה בטובת האחר/ת... לדעת לקבל ביקורת בונה .... זה לא קל... החשוב הוא לדעת
שמה שנעשה היה.... כעת מתחילים דף חדש .... מציאות חדשה, הנאות חדשות.
ברוח אופטימית,וחברית שכזו דעו לשמוע ביקורת, להפנים, ולהבין שמה שנכתב הן ע"י המפרסם/ת, והן ע"י המגיב/ה... נכתבו מתוך התבוננות או רחשי הלב... ולא מתוך רצון לפגוע
או לדרוך על גוייה חרוכה... התעסקו בעיקר, ולא בטפל... אנו בפיתחו של חודש כסלו חג האור...הסתכלו על האור בחיים.... את החושך תגרשו מסביבכם/ן.... סופ"ש נפלא !!
לפני 15 שנים. 20 בנובמבר 2009 בשעה 17:23
