לראות את הקיים , לנבוע מהיש, להתמיד להתחדש .

הפוסט הולך להיות קצת ארוך.... לדעתי שווה לקרוא אותו עד סופו, לנסות להפנים ולהבין.
אגיד מראש שהסיפור מבוסס על מקרה אמיתי .
" כמו גחליליות "- הוא סיפור המובא בגוף ראשון בשפה פשוטה מפי הגיבור, שבגיל הנעורים מתחיל עם חבורת בני גילו לראות גוונים אחרים דרך ההתנסות בלקיחת ג'וינטים.
החבורה מורכבת מנערים/ות בני טובים, וכאלה שהגיעו מבתים הרוסים.
[ כשהמסר הוא שהבית לא ממש משנה כשמתבוננים בתוצאה הסופית... המסתכמת
במילה אחת [ מכור! ].
לאורך הסיפור חושף הגיבור את הידרדותו שלו עם חבורתו, משימוש בסמים קלים, ועד לשימוש בסמים קשים.
לאורכו של הסיפור מובאת כרקע התמודדות המשפחה הממוצעת שמגלה יום אחד שבנה
מכור " לזבל הזה ".
משפחה שלא תדע לזהות את הסמים אם יונחו מולה, אבל מוצאת את עצמה בעל כורחה
"מכורה": "מכורה למכור", ובניגוד למכור... למשפחה אין לאן לברוח.
סיפורה של המשפחה הרגילה הזאת ... הוא בעצם סיפורנו כחברה.
אנחנו חיים "במין מגדל שן"... ומתנהלים כמו שלושת הקופים..... לא רוצים/ות לדעת, לראות, ולשמוע על עולם הסמים.
אנו גם בטוחים/ות שהעולם הזה לא קשור אלינו כלל, אלא רק למשפחות אחרות שבוודאי
רחוקות מעולמנו, עד שמונחתת מול פרצופינו המציאות " זה קורה גם מתחת לבית שלנו ובתוכו, ממש בפנים".
וישנה גם הפתעה גדולה [ כן או לא]... מי שמוכר/ת לנערים/ות שלנו את הסם... יכול/ה להיות כל אחד/ת , וכלפי חוץ הוא נראה/ת נורמטיבי/ת בדיוק כמונו.
אנו נמצאים לפני חגיגות סוף השנה האזרחית..... המשטרה הכחולה מתעתדת לפקוח עין
על המועדונים בהם ישנה אפשרות להכנסת אמל"ח הקשור בעבירה על החוק.
ראו הוזהרתם/ן..... נא התנהגו בהתאם..... שבוע טוב שקט, ורגוע!