לראות את הקיים , לנבוע מהיש, להתמיד להתחדש .

מילה מקבעת לעומת מילה שמעצימה....
לעיתים מזומנות ניתן לראות את השפעת המילה על הסובבים אותנו, בהצהרתנו כי אותו איש/ה עקשן/נית שלא ניתן לדבר לליבו של האדם שמולנו !!
אנו כחברה משתמשים במילים שאני קורא להן מקבעות.
מילים שקובעות עובדה וחוסמות אפשרות לגדילה.
מכניסות את האדם למצב של קיבעון, ותקיעות.
לעומת זאת יש מילים שהשימוש בהם משחרר את האדם, ומדרבן אותו להגיע לגדילה וצמיחה.
אם ניקח את המילה " קשה," זאת מילה מקבעת שנותנת הרגשה שאין דרך לעבור את הקושי לעומת מאתגר... מילה שאומרת בוא נראה אותך מצליח/ה לצאת מזה.
ניתן לזהות גברים ונשים שהורגלו להשתמש במילה מקבעת, חייהם/ן מלאי פחדים והם נוטים/ות לסגור את עצמם/ן במילים שגורמים להם/ן להיות מקובעים, חייהם/ן נעים בלופ של אכזבות שהפכו חלק משיגרת חייהם/ן..... כל כך נוח להם/ן להיות שם במקום הזה.
הוא כל כך מוכר המקום של הצער , והסבל שממש מפחיד להם/ן להיות במקום שיביא אושר
שמחה, וצבע חדש ללחיים.... כאילו בחרו להעניש את עצמם/ן עד סוף חייהם/ן באופן לא מודע
ובהתאם לחוקי החברה על מה שנחשב בעיניהם/ן ככישלון.
אמונתם/ן שאין הם מוצלחים/ות בדבר זה או אחר כל כך מקובעת עקב שנים של מילים מקבעות שנאמרו או אירועים קשים וכואבים שמפגש עם מילה משחררת מבלבל אותם/ן...
ומסכן את המקום הבטוח של האומללות.... הרעיון שיצטרכו קצת להתאמץ ולהיות במקום אחר מעלים חשש ואיום.
ישנם גם אנשים שמדברים על גישה חיובית לחיים ובכל זאת כאשר הם מתארים תקופה מסויימת בחייהם/ן , הם חוזרים/ות להשתמש במילים מקבעות.... ובכך שומרים על תקופה בחייהם/ן כבלתי ניתנת לשינוי.
מדוע? אולי כי ההתמודדות בלתי נסבלת... כי הפחד לגעת במקום כואב ומשתק....
ואני שואל אם האדם אינו/ה מסוגל/ת לקבל את עצמו/ה עם החולשות והחוזקים שלו/ה,
אם האדם מתעקש/ת להשתמש בחייו/ה במילים מקבעות.... כיצד י/תוכל לאהוב אי פעם את עצמו/ה, ואם אין בו /ה אהבה לעצמו/ה... האם אי פעם י/תרשה לאחר/ת לאהוב אותו/ה?
סופ"ש נפלא ומהנה.