שליטה מוחלטת

חלק מהפרטים לא אספר.
זה סיפור הקשר האמיתי שלי ושלו.

הוא הגיע לשיחה מחייך מעט למרות שניסה להראות פנים רציניות.
התרגזתי קצת.
אני כעסתי על הSMSים ושיחות הטלפון והרעיון שלו לשליטה טוטלית של 24/7 והוא נראה מרוצה ממהלך העניינים.

"אנחנו חייבים לשוחח!! הבקשה שלך לקשר של שליטה טוטלית של 24/7 נדחית."

הוא נעשה רציני מעט.
"מלכתי, את רוצה שאדבר בכנות?"

"כמובן".

הוא סיפר לי על הקשרים הקודמים שלו ולמה הוא מצפה.
"הניסיון" הרב של "העבד" שלי התבטא בקשר אחד עם מלכה אחת, שהצטמצם לחדר המיטות בלבד.
החברות הרבות האחרות שלו היו וניליות לחלוטין.

"אבל היא עצמה היתה מלכה מנוסה מאוד" הסביר "העבד" שלי.
"למדתי ממנה הרבה דברים ושיחקנו בהרבה משחקים עד שכל הקשר נראה לי סתמי ועזבתי.
לא היה קשר מנטלי ביננו ולא התאמנו משום בחינה אחרת.
כעת אני רוצה גם קשר מנטלי.
קשר סתמי מיני לא מעניין אותי."

"אני לא מוכנה לקשר שליטה טוטלית וגם אתה לא.
הבקשה לקשר של שליטה טוטלית של 24/7 נועדה כדי לצלצל אלי כאשר תתגעגע ולא כי התכוונת שאתן לך הוראות.
עובדה שלמלכה הקודמת לא הצעת את ההצעה הזאת".

האם ראיתי חיוך קל בעיניו החומות הבהירות?
"היא היתה שמחה להצעה אבל לא רציתי.
הקשר שלנו היה רק בחדר המיטות.
אני מתכוון ברצינות.
היתה בקשה שרצית שאבצע ולא הסכמתי?
אולי רצית שאעזוב הכל ואבוא אליך?
הייתי יכול להסתדר.."

למרות שניסיתי לא לחייך לא הצלחתי.
"אתה יודע שאסור לך לפגוע בעבודתך.
התנהגת בשגעון מוחלט כשצלצלת ויצאת באמצע ישיבה וגרמת לי לדאגה.
אתה מפריע גם לי בעבודתי."

"את מתכננת לתת לי עונשים על אי ציות?" היה שם חיוך בעיניו?
ניסיתי להיות רצינית.
"העבד" החצוף שלי מתכנן לעצמו "עונשים".

"אני לא אראה אותך אם לא תציית לי.
ארחיק אותך מעלי ולא נתראה כמה זמן.
מעכשיו אני אקבע מתי תצלצל ומתי תוכל לשלוח SMS וגם מתי נתראה.
כמובן שאתחשב בעבודה שלך אבל לא יתכן שתהיה בסכנת פיטורין כי אתה לא מבין בעצמך איך מתנהגים."

הוא נעשה רציני מעט.
"מלכתי, מותר לי לספר לך משהו?
אנחנו כמה מנהלים ועובדים בחברה קטנה שאולי תצליח ואולי תפשוט את הרגל.
את מכירה את זה.
החברות שאולי יצליחו ואולי לא.
כשחששת שמא יפטרו אותי צחקתי כי אני מחליט מי יפוטר ומי ישאר אבל אסור שבעלי החברה והעובדים ידעו על טיב הקשר ביננו.
הם אנשים שמרנים מאוד, את מכירה, מלכתי.
אני צופה בעיות רציניות אם ידעו.
יש לי חדר פרטי והמזכירה שלי לא תכנס אבל את צודקת, מלכתי, שהיה סיכון במה שעשיתי.
היה מדליק להסתכן אבל אני מקבל את דעתך.
אסור שאף אחד ידע על הקשר ביננו."

זהו.
אני אקבע את הקשר שלנו מעכשיו ואילך אבל כמה בקשות שלו אני אכבד.
הבקשה לסודיות שלו היא גם הגבול שלי.
לא יודעים מי אני ומי הוא ואני חושבת אם למחוק חלק מהדברים או שאי אפשר לזהות.

הקשר לא יהיה שליטה טוטלית של 24/7 כי אני לא מוכנה לקשר כזה.
כעת אני צריכה להחליט על טיב הקשר ואופי השליטה.
כעת אוריד מסך על חלק גדול יותר של הקשר שלנו.

חשבתי קצת אם להמשיך את הסיפור כי הוא אמיתי ויש דברים שלא אספר.
החלטתי לספר חלק ממנו.

הבוקר לאחר הבקשה המפתיעה שלו והפגישה השניה שלנו התחיל כרגיל.
שעה אחרי שהגעתי לעבודה קיבלתי SMS.
"בוקר טוב, מלכתי.
אני מבקש רשות לצלצל אליך. מותר?"

הבטתי בערמת הדפים על השולחן וחשבתי לרגע.
שלחתי SMS חוזר:
"אתה יכול לצלצל בעוד שעה."

כעבור שעה בדיוק הטלפון צלצל. "העבד" החדש שלי.
"מלכתי, כל הלילה חשבתי על הסכמתך וחשבתי עליך.
חשבתי איך אני כורע לרגליה היפות והסקסיות של מלכתי, מנשק אותן, מתקדם לאורך שוקיה הצחורות והיפות של מלכתי, ירכיה..:

סקספון!! "העבד" החדש שלי מתקדם במהירות!
יום אחרי הבקשה להיות "המלכה" שלו והפגישה השניה שלנו וכבר סקספון!!

אמרתי בקול האנטיפטי ביותר שלי.
"אתה לא מקבל אישור לסקספון בזמן העבודה שלי ושלך!!
איפה אתה??מי שומע אותך??יפטרו אותך!! השתגעת??!!"

-"מלכתי, יכולה להרגע..יש לי חדר פרטי בעבודה."

-"אני לא מרשה לך לקיים סקספון איתי!!
הרגזת אותי! אם היה לי השוט שדיברת עליו היית כבר מקבל עם השוט ולא היית מתקדם בנשיקות שלך!!"

-"את יפהפיה כשאת מתרגזת, מלכתי.
התאהבתי בעיניך היפות שירו ברקים אז כשהתרגזת בפגישה הראשונה.
אני מבין שאת רוצה להעניש אותי בשוט, מלכתי??"

שגיאה שלי. אסור היה לי להזכיר את השוט.

-"אני בוער עכשיו מתשוקה אליך, מלכתי.."-

-"אתה לא מקבל אישור לשום דבר!!!"-

השיחה הרגיזה אותי ואחריה הגיעו כמה SMSים של התנצלות ותחינה לדבר שוב..

אחרי הצהריים הגיע SMS נוסף.
הוא יצא באמצע מישיבה חשובה ומבקש לדבר איתי.
הוא מצטער שהרגיז אותי בסקספון ההוא.
הרשתי לו לצלצל.

"אתה השתגעת??!מדוע אתה יוצא באמצע ישיבה??!
יפטרו אותך??!!מה קורה לך??!!"

הקול שלו היה שקט.
"כבר אמרתי כל מה שהייתי צריך לומר בישיבה ואלה שנשארו מסיימים את הפרטים.
אמרתי שיש לי שיחת טלפון דחופה.
הם רגילים שיש לי דברים דחופים.
השיחה הדחופה היתה איתך.
את סולחת לי, מלכתי?
מתי את מוכנה להפגש איתי, מלכתי?"

חשבתי על מה שהיה.
"שליטה של 24/7 ללא מילת בטחון" אבל מי באמת צריך את מילת הבטחון??

בקול קר אמרתי.
"אנחנו צריכים לדבר.
אתה יכול להגיע לשיחה אחרי העבודה."

הוא היה נחמד והיו לו עיניים חומות חכמות אבל הרגשתי שאני חייבת לקחת שליטה על הקשר ולהבין מה קורה.
הרגשתי שאני חייבת לקבוע את הכללים.

קיבלתי עשרות פניות לתיבת הדואר שלי.
רובן היו פניות של נשלטים.
קשר עם נשלט הוא קשר לכל דבר.
אני לא מתכננת ליצור קשר עם נשלט אחר כל עוד אני בקשר.
אשמח אם תקראו בבלוג ותגיבו.
אני עונה גם לפניות שמתייחסות לבלוג אבל אשמח יותר אם תגיבו בשרשור או בבלוג עצמו.
תודה.
מלכה בהתהוות.

צעדנו בשקט למכונית שלו.
חשבתי מה לעשות כשקולו שבר את השתיקה.

"בואי נעצור ונשב פה ליד הים.
נוכל להתחיל בניסיון המעשי שלנו מייד"

"מייד?? איך מייד? אני לא יודעת כלום ולא אמרתי כן."

"בואי נשב פה ליד הים ונתחיל בפרטים.
אני רוצה לנסות לתת לך שליטה מוחלטת.
המלכה הקודמת שלטה רק בזמן שקיימנו יחסים והכל שעמם אותי.
לא רציתי לתת לה שליטה מוחלטת אבל אני רוצה לתת לך שליטה."

לא הבנתי על מה הוא מדבר.
"איך אני יכולה לשלוט בך מרחוק? אני עובדת וגם אתה עובד.
אני לא יכולה לומר לך מה לעשות."

הפעם היחידה שהוא השפיל את ראשו וקולו לחש.
כמעט לא שמעתי אותו.

"חשבתי עליך כל הזמן מאז הפגישה הראשונה.
פינטזתי עליך ללא הפסק.
חשבתי איך תהיי המלכה שלי.
את יכולה לצוות עלי לא לפנטז ולומר לי מה לעשות, מלכתי."

"מלכתי,
אני אצלצל אליך או אשלח sms"
שתיקה.
"אם תרשי לי, מלכתי, רק כמה פעמים ביום.
השיחה הקצרה או הsms לא יפריעו לעבודה.
אני לא מפסיק לפנטז עליך מאז שפגשתי אותך, מלכתי."

הפנים שלי הפכו לסלק והקול שלי אבד.
"אתה חייב להפסיק לפנטז ולהתחיל לעבוד כמו בן אדם!
אם אתה צריך תשלח sms ואני אומר לך לא לפנטז!
מתי אתה רוצה לשלוח את הsms?"

"נהיה בקשר כמה פעמים ביום עד לפגישה הבאה?"

חשבתי במהירות.
"אני מגיעה לעבודה ב9 בבוקר. אתה יכול לצלצל ואראה מה לעשות."

"נדבר בטלפון בבוקר ונסכם?
שמעת מספיק הערב."

כשנכנסנו למכונית היה נדמה לי שקלטתי מבט מרוצה בעיניו.
כשהגענו אלי הוא הביט עלי.
"מותר לנשק אותך, מלכתי?"

נפגשנו בבית קפה תל אביבי ליד הים.
רעש הגלים גבר על קולות השיחה.
זו היתה הפגישה השניה שלנו באותו בית קפה תל אביבי.
הפעם הראשונה היתה מוזרה.
בפגישה הראשונה הרגשתי כאילו אני בבחינה ושנאתי את ההרגשה.
אמרתי לו שהסגנון הזה לא מקובל עלי והדגמתי לו את ההרגשה כשהתחלתי לחקור עליו.
להפתעתי הוא ענה על כל השאלות בפרוט רב.
היתה לי הרגשה של החמצה.
הוא היה נראה חמוד וחכם והשיחה היתה כמו דוקרב מילולי עוקצני.
להפתעתי צלצל למחרת וביקש פגישה נוספת.
"אני מצטער על התנהגותי בערב הקודם" אמר בשקט בפון. "תני לי עוד הזדמנות.
לא הייתי ישר איתך אבל מצאת חן בעיני.
יש לי מה לספר לך ותופתעי מאוד".

ישבתי באותו בית קפה תל אביבי.
בחרנו שולחן צדדי ולא היתה נפש חיה בסביבה.
כאשר המלצרית התקרבה הוא שתק.

הוא התחיל לספר על בדסמ, על מלכות ועבדים, על שפחות ואדונים ואני ישבתי ושתקתי.
היה לו נסיון עם "מלכה".
הוא עזב את "המלכה" שלו כי הרגיש שזה לא זה וניסה חיים "ואניליים".
הוא מרגיש שזה יצליח ביננו.
הוא הרגיש שנמשכתי אליו וגם הוא הרגיש משיכה דומה.

חשבתי:
--הוא עובד עלי? נמשכתי אבל התסריט שדמיינתי היה אחר.---
אמרתי:
"מלכה"?? אתה צוחק עלי??מדוע אתה לא מחפש מלכה אמיתית?
אני לא יודעת ואין לי רצון להיות מלכה."
ראיתי חיוך בעיניו החומות הבהירות?
היו לו עיניים יפות וחכמות.
--מדוע הוא חייב להיות עבד??---אני לא מלכה!!
התשובה שלו היתה שקטה.
"אני מנוסה. אעזור לך ואלמד אותך. יש לך את זה רק את לא יודעת.
כל מה שאת צריכה הוא רצון לנסות. תהיי מוכנה לנסות? אני מוצא חן בעינייך. ראיתי."
הנחש.
הוא באמת מצא חן בעיני אבל הרעיונות שלי היו בכיוון אחר.
"תנסי? את צריכה אביזרים."

השכל שב במהירות לראשי.
"אתה חושב שאני אקנה בשבילך אביזרים לעונג האישי שלך, אעבוד כדי שיהיה לך נעים ומה שאתה תעשה הוא לקרוא לי "מלכה" ?
בחלום הלילה בצאת הכוכבים!!
אתה רוצה אביזרים תקנה אותם לעצמך!!
אני לא בטוחה שאני רוצה להשתמש בהם.
תשתמש בהם עם המלכה החדשה שלך ואתה מוזמן לקחת אותם איתך."

ראיתי שוב חיוך בעיניו?
"כמובן. אקנה הכל ונקבע. לקרוא לך "מלכתי" או יש לך שם אחר שאת חושבת עליו?
נשלם ונלך?".

התחלה של סיפור אמיתי שהפתיע אותי.