שליטה מוחלטת

נפגשנו בבית קפה תל אביבי ליד הים.
רעש הגלים גבר על קולות השיחה.
זו היתה הפגישה השניה שלנו באותו בית קפה תל אביבי.
הפעם הראשונה היתה מוזרה.
בפגישה הראשונה הרגשתי כאילו אני בבחינה ושנאתי את ההרגשה.
אמרתי לו שהסגנון הזה לא מקובל עלי והדגמתי לו את ההרגשה כשהתחלתי לחקור עליו.
להפתעתי הוא ענה על כל השאלות בפרוט רב.
היתה לי הרגשה של החמצה.
הוא היה נראה חמוד וחכם והשיחה היתה כמו דוקרב מילולי עוקצני.
להפתעתי צלצל למחרת וביקש פגישה נוספת.
"אני מצטער על התנהגותי בערב הקודם" אמר בשקט בפון. "תני לי עוד הזדמנות.
לא הייתי ישר איתך אבל מצאת חן בעיני.
יש לי מה לספר לך ותופתעי מאוד".

ישבתי באותו בית קפה תל אביבי.
בחרנו שולחן צדדי ולא היתה נפש חיה בסביבה.
כאשר המלצרית התקרבה הוא שתק.

הוא התחיל לספר על בדסמ, על מלכות ועבדים, על שפחות ואדונים ואני ישבתי ושתקתי.
היה לו נסיון עם "מלכה".
הוא עזב את "המלכה" שלו כי הרגיש שזה לא זה וניסה חיים "ואניליים".
הוא מרגיש שזה יצליח ביננו.
הוא הרגיש שנמשכתי אליו וגם הוא הרגיש משיכה דומה.

חשבתי:
--הוא עובד עלי? נמשכתי אבל התסריט שדמיינתי היה אחר.---
אמרתי:
"מלכה"?? אתה צוחק עלי??מדוע אתה לא מחפש מלכה אמיתית?
אני לא יודעת ואין לי רצון להיות מלכה."
ראיתי חיוך בעיניו החומות הבהירות?
היו לו עיניים יפות וחכמות.
--מדוע הוא חייב להיות עבד??---אני לא מלכה!!
התשובה שלו היתה שקטה.
"אני מנוסה. אעזור לך ואלמד אותך. יש לך את זה רק את לא יודעת.
כל מה שאת צריכה הוא רצון לנסות. תהיי מוכנה לנסות? אני מוצא חן בעינייך. ראיתי."
הנחש.
הוא באמת מצא חן בעיני אבל הרעיונות שלי היו בכיוון אחר.
"תנסי? את צריכה אביזרים."

השכל שב במהירות לראשי.
"אתה חושב שאני אקנה בשבילך אביזרים לעונג האישי שלך, אעבוד כדי שיהיה לך נעים ומה שאתה תעשה הוא לקרוא לי "מלכה" ?
בחלום הלילה בצאת הכוכבים!!
אתה רוצה אביזרים תקנה אותם לעצמך!!
אני לא בטוחה שאני רוצה להשתמש בהם.
תשתמש בהם עם המלכה החדשה שלך ואתה מוזמן לקחת אותם איתך."

ראיתי שוב חיוך בעיניו?
"כמובן. אקנה הכל ונקבע. לקרוא לך "מלכתי" או יש לך שם אחר שאת חושבת עליו?
נשלם ונלך?".

התחלה של סיפור אמיתי שהפתיע אותי.