צעדנו בשקט למכונית שלו.
חשבתי מה לעשות כשקולו שבר את השתיקה.
"בואי נעצור ונשב פה ליד הים.
נוכל להתחיל בניסיון המעשי שלנו מייד"
"מייד?? איך מייד? אני לא יודעת כלום ולא אמרתי כן."
"בואי נשב פה ליד הים ונתחיל בפרטים.
אני רוצה לנסות לתת לך שליטה מוחלטת.
המלכה הקודמת שלטה רק בזמן שקיימנו יחסים והכל שעמם אותי.
לא רציתי לתת לה שליטה מוחלטת אבל אני רוצה לתת לך שליטה."
לא הבנתי על מה הוא מדבר.
"איך אני יכולה לשלוט בך מרחוק? אני עובדת וגם אתה עובד.
אני לא יכולה לומר לך מה לעשות."
הפעם היחידה שהוא השפיל את ראשו וקולו לחש.
כמעט לא שמעתי אותו.
"חשבתי עליך כל הזמן מאז הפגישה הראשונה.
פינטזתי עליך ללא הפסק.
חשבתי איך תהיי המלכה שלי.
את יכולה לצוות עלי לא לפנטז ולומר לי מה לעשות, מלכתי."
"מלכתי,
אני אצלצל אליך או אשלח sms"
שתיקה.
"אם תרשי לי, מלכתי, רק כמה פעמים ביום.
השיחה הקצרה או הsms לא יפריעו לעבודה.
אני לא מפסיק לפנטז עליך מאז שפגשתי אותך, מלכתי."
הפנים שלי הפכו לסלק והקול שלי אבד.
"אתה חייב להפסיק לפנטז ולהתחיל לעבוד כמו בן אדם!
אם אתה צריך תשלח sms ואני אומר לך לא לפנטז!
מתי אתה רוצה לשלוח את הsms?"
"נהיה בקשר כמה פעמים ביום עד לפגישה הבאה?"
חשבתי במהירות.
"אני מגיעה לעבודה ב9 בבוקר. אתה יכול לצלצל ואראה מה לעשות."
"נדבר בטלפון בבוקר ונסכם?
שמעת מספיק הערב."
כשנכנסנו למכונית היה נדמה לי שקלטתי מבט מרוצה בעיניו.
כשהגענו אלי הוא הביט עלי.
"מותר לנשק אותך, מלכתי?"
לפני 18 שנים. 7 באפריל 2006 בשעה 22:24