יש בי 2 צדדים.
מצד אחד פתיחות, קבלה של האחר, הבנה של פנטזיות כאלה ואחרות.
ומהצד השני דעות קצת קדומות , לפחות בדור שלנו ככה זה נחשב, בעיניי ככה זה צריך להיות.
אבל לא אשקר שלפעמים זה מתנגש לי עם הפנטזיות .
יש בי את האישה של הבית , זה טמון בי מאוד חזק.
אני חולמת על עתיד של משפחה נורמטיבית ברוכת ילדים עם בעל טוב , שומרים מסורת ושבתות.
אני יותר על הבית והילדים, מבשלת, עושה את שלי כאישה והוא יותר על עבודה.
בלי דברים מהצד, בלי קשר פתוח (תמיד סלדתי מרעיון הזה) , בלי צירופים, מועדונים וכ׳ו.
וכן הרעיון של קוקהולד מדליק אותי בטירוף.
אבל מבחינתי חתונה זה קו אדום,
עד אז אני מרשה לעצמי להנות ולהגשים פנטזיות (בגבול הטעם הטוב) , כי אני יודעת שאחרי זה, זה יגמר. אני אהיה אישה של בית.
לא כלבה לא זונה ולא חור לשימוש,
זה רק עד אז.
אבל הכרתי איזה שולט מקסים , נקרא לו א׳
והתחלנו לדבר מלא והוא מצפה לשייכות גם כשאני אתחתן, שהילדים שלי יהיו ממנו בכלל. שאלתי אותו מה אגיד לבעלי? הוא אמר שהוא יהיה כנוע שיספוג הכל .
ואיזה מחרמן הרעיון הזה . נכון?
אני מדמיינת לעצמי איך בעלי הוא רק כלי שמחזיק את התדמית שלי כלפי חוץ.
שיראו משפחה נורמלית, אבא מגדל ילדים מבלי שאנשים יודעים שהם לא שלו ושבזמן שהוא מטפל בהם בסלון א׳ דופק אותי בחדר ומכניס אותי לעוד הריון .
אני מדמיינת איך הוא עושה הכל בבית ודואג לילדים בזמן שאני בכלל לא מחשיבה אותו כגבר.
יהיה לי רק גבר אחד בחיים, א׳.
אני אביא את א׳ לבית שלנו וישן איתו במיטה שלנו בזמן שבעלי ישן בחדר אורחים . או על הרצפה או אולי אם יהיה לו מזל ליד הרגליים שלי בזמן שאני מניחה את הראש על החזה של א׳ ומחבקת אותו , את אהובי האמיתי .
זה לא יקרה
כי זה ניאוף
והילדים יצאו ממזרים
אבל כיף לפנטז😜