צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

גן עדן פרטי

כל מה שיש לי לומר לך מלכתי...
לפני 14 שנים. 28 באוגוסט 2009 בשעה 22:01


אני אוהב את הערסל שלי במרפסת.
הוא מוסתר מאחרי גדר חיה. אי אפשר לראות מהשביל
אל מה שקורה במרפסת או בתוך הבית.
אני אוהב לשכב על הערסל. לפעמים עם סיגריה.
לפעמים סתם להירדם עליו לכמה דקות.

ואני מתעורר כשאני מרגיש חבל נכרך סביב ידיי, כך שהן כבולות לערסל ואיני יכול לשחררן.
ועד שאני מבין מה קורה, גם רגליי נקשרות. באותה הצורה. כבול לערסל מלמעלה.
ידיי ורגליי קשורות מתחתיו. ואני נתון לחסדייך...
את מנדנדת את הערסל וצוחקת את צחוקך המשועשע, תוך שאני נאבק לשמור על שיווי המשקל.

סביב יש הכל מוכן עבורך. נרות. אטבים. אני רואה אותך אוחזת מספריים ביידיך ותוהה מה עכשיו?
מה עוד את מתכננת לי?
תמיד אני נרגש לגלות איך עובד מוחך בקדחתנות. ממציא רעיונות חדשים כל הזמן.
אין רגע דל. או משעמם.
את קרבה אליי עם המספריים. מצמידה את הלהב לחזה שלי. הוא נוגע בי. קר. הפטמות שלי מזדקרות.
בלא הכנה מראש את מתחילה לחתוך את החולצה שלי. "בלי הידיים שלך משוחררות אין דרך קלה יותר להסיר את החולצה.."
רוח קרה מלטפת אותי וחם לי. חם לי ממגעך בי. ממגע הלהב הקר. חם לי מקרבתך אליי. מהזימה ששוטפת את עינייך.
חם לי מלהרגיש את חומך סביבי.

לבושה שמלה שחורה קצרצרה.. שחושפת את היותך לובשת כלום מתחתיה. נעלייך האדומות, עם העקב הדק, מושכות את מבטי.
רוח קרירה בחוץ וחם לי.

את ממשיכה ומחדירה את להב המספריים בין גופי למכנסיי. גוזרת ממני את בגדיי לגמרי.
אני נטרף כשאת עוברת עם הלהב על התחתונים שלי.
גוזרת גם אותם ומתקרבת קרוב, ובלי לפגוע, באיברי..

אני עירום כולי על הערסל. את סובבת סביבי. מנדנדת אותי. בודקת את יציבותי. יודע שתנועה אחת לא נכונה ואתהפך כלפיי מטה.
תלוי על הערסל ומבלי יכולת להשתחרר..

ככה.. נתון לחסדייך.. הנר כבר דולק על השולחן ליד.. האטבים מוכנים לצבוט את עורי.. את חמה, משועשעת.. משחקת בי.. מחייכת..
מלטפת.. אוהבת.. כמו שאני אוהב.. כמו שתמיד אני רוצה אותך.. כמו שתמיד רציתי..

להיות שלך. מבלי יכולת ליזום או לעשות, אלא רק להגיב ולענג כרצונך.
יודע שבעוד זמן קצר תטפטפי שעווה רותחת על גופי החשוף.
יודע שבעוד רגע קט תצבטי את פטמותיי ואיברי באטבים ותשתעשעי בלשחק בהם ותהני מלראות אותי מתפתל בכאב ועונג..
יודע שבעוד זמן קצר תעמדי מעליי ותצמידי את איברך לשפתיי ותתני לי ללגום כל טיפה ממך..
וכשתהיי אחרי שיא ועוד שיא, תתיישבי עלי ותזייני את עצמך עליי ללא הכרה.. עד שנתפרק שנינו באהבה האינסופית..

וכל זה כשאני קשור לגמרי ואיני שולט בתנועותיי..

שלך מלכה שלי. רק שלך.
תמיד.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י