גן עדן פרטי

בהפתעה התקשרתי אליה בבוקר ושאלתי אם תרצה שאבוא..
בהפתעה זה קצת קשה.. כי צריך להתארגן כראוי ולסדר את שעות הפנאי..
בהפתעה זה גם קשה כי.. לפעמים זה טיפה לחוץ בזמן.. במיוחד כשכל "עמך" בחופש..
אבל בהפתעה זה גם הכי כיף שיש..

וככה יצאתי בצהריים לכיוונה של המלכה. שלי. ז"א אומרת המלכה שלי. ז"א אומרת המלכה עדן.. 😄
הנסיעה עברה בקלות וההגעה למקום המפגש זרמה יופי.. רק עדן חסרה. והגיעה באיחור מלכותי משהו..
ראיתי אותה מרחוק יורדת מהמונית וצועדת לכיווני. ברור שהיא זיהתה אותי עוד קודם.
השיער הבוהק, בשילוב השחור החושני שלבשה והמגפיים.. אוףף.. השתדלתי להתאפק.. באמת..

עד שהגיעה סימסנו לעצמנו כל מיני דברים.. ששמרו על עירנות מלאה. הפעם היינו עירומים.
ז"א ללא אביזרים או צעצועים. רק היא והאצבעות שלה ורק אני והלשון שלי. והיו לנו עוד כמה דברים..
חיפשנו את המקום החדש. צימר קטנטן ומפתיע באמצע מקום ש.. לא הייתם חושבים שיהיה בו צימר..

הלכנו לשם מחובקים. זכר לגעגוע הרב שמציף בכל רגע שאנחנו נפרדים. הלכנו מהר. היינו קצרים בזמן.
נכנסנו.. קצת בדקנו מה יש במקום החדש שאין במקום הישן.. או בעיקר מה אין במקום החדש שיש במקום הישן..
ובלי לבזבז זמן..
נשיקה מלכותית בכף היד ונשיקה חושנית שנמשכה ונמשכה ונמשכה.. זכר לזמן הרב שלא היינו יחד..
אולי היינו קצת וניליים יותר הפעם, אבל עדן היא עדיין עדן. ואני עדיין שלה.
אז התנסנו בחוויה קצת אחרת.. מטריפה, חושנית, משתוקקת ומעוררת..
תאווה ללא גבולות, אהבה ללא מגבלות.. בזמן הזה שיש לנו זו את זה..

ופתאום הזמן נגמר.. ואנחנו משתעשעים במלחמת כריות.. ומתארגנים ומזדרזים..
כי ככל שהיינו רוצים שלא ייגמר לעולם, בסוף תמיד הזמן עובר..
ופותחים את הדלת לצאת..
וגשם..
ורצים ביחד בגשם ראשון..
עולים לאוטובוס..
יורדים בגשם..
רצים בגשם..
מגיעים לרכבת..

לא רוצים להפרד. תמיד. ואף פעם.
היא מלווה אותי נסיעה קצרה שתמיד עוברת יותר מהר ממה שהיא קצרה..
ואז באמת נפרדים.. עד לפעם הבאה..

ואת יודעת?
זה תיאור כ"כ פשוט למשהו שהוא לא פשוט בכלל.
וככל שהוא לא פשוט ככה הוא מהנה..
וככל שהוא מהנה הוא גם לפעמים מתסכל..
וככל שהוא מתסכל רגעי האושר מוערכים יותר..
וזה לא משנה כרגע..
הדבר הייד שמשנה עבורי הוא ש..
אני אוהב אותך כל כך
שכל מה שקורה לעולם לא יישכח.
ואת תמיד בי ואני תמיד איתך.
לא משנה מה..
נכון?