לפני 14 שנים. 30 במרץ 2010 בשעה 13:30
גן עדן פרטי
כל מה שיש לי לומר לך מלכתי...אתה רחוק,ואין הרבה איך לתקשר...סתם יושבת בין מחשבה למחשבה,חושבת איך אתה מבלה בדרך שלך,מקווה שטוב לך ואתה מאושר עכשיו,חשוב לי שתחייך וכמה שיותר,החיים האלה מלאים תנודות של עליות ומורדות.וחובה עלינו להתמודד לא פחות.
אני מתגעגעת פעמיים ביום לפחות,רוצה שהחג הזה יביא לך התחדשות,ותקווה לדברים טובים שיבואו לך לחיים,אני פה תמיד נשארת,פחות או יותר,למדתי שעליך לא רוצה לוותר,אתה חשוב לי כחלק גדול בחיי,וטוב לי עם ההרגשה הזו,שממלאת אותי,לפעמיים בסוג של עצבות,ולעיתים בסוג של אושר .
אני לא מובן מאליו,זכית בי,בחברותי,הערכתי,ואהבתי הכנה למי שאתה,למרות שיש מצבים שיוצאת מדעתי,אני מודה,הוכחת מעל לכל ספק,כמה יש בך,קודם לעצמך,ומפה רק נשאר לכבד ולתת את הרגש הכי אמיתי.
הבנה,ולדעת שלא הכל תלוי בי או בך,להבין שהחיים יוצרים לפעמים מצב מסובך,מה שלא יהיה,אני נשארת,לטוב או לרע,חברה טובה,מלכה או אישיות קרובה,אני תמיד אשאר,כי הבטחתי לעצמי,
"תמיד אהיה אחרת בשבילך"...ולכן בחרתי בשיר של מירי מסיקה...
נשיקותיי וחג שמח יקירי