סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

תובנות רגעיות

היא רוקדת בצד במועדון. מניעה את גופה לצלילי המוזיקה. היא עוצמת את עיניה ונותנת לרעל של אליס קופר לחלחל אל עצמותיה. הוא נצמד אליה מאחורה כמו שהיא אוהבת. הריח שלו אופף אותה והראש שלה מסתחרר קלות, היא מחייכת חצי לעצמה וחצי אליו. הידיים שלו מטיילות על גופה בהתאמה לשיר, חודרות מתחת לחצאיתה המתנופפת מעלה מהריקוד וצובטות לה את הירכיים והתחת. הוא משחיל את ידיו מתחת לחולצתה במיומנות ומחלק צביטות לפיטמות הזקורות שלה. היא לא מעיזה להסתובב אליו, רק סופגת את נוכחותו. מדי פעם הוא מגניב גם צביטה לדגדגן והיא פולטת זעקה קטנה מעוצמת ההפתעה. היא מקווה שאף אחד לא שם לב ומתפלאת כשהרגשה חמימה עוברת בה בתגובה, אולי היא כן רוצה שמישהו ישים לב.
לפני 16 שנים. 10 ביוני 2008 בשעה 12:08

נד-נד, נד-נד, נד-עלה, עלה-ורד
ביחד-לבד
נחמד-נמאס
לדבר-להעלם
אני מאד החלטית
אח"כ, אני החלטית בכיוון ההפוך
נד-נד, נד-נד, נד-עלה, עלה-ורד



ועדיין;

אני אוהב שוקולד ועוגות גבינה
וארטיק וסוכריות ותות גינה
אני אוהבת ימי הולדת ושקיות עם דברים טובים
ואת השמש ואת הירח וגם כמה כוכבים.

אני אוהב את החורף ואת הקיץ ואת הסתיו
ואת האביב ואת מה שעכשיו
אני אוהב את גלית בעיקר עם צמות
ואת זאת עם הנמשים ואת זאת עם הגומות.

אני אוהב את אמא ואת אבא גם
ואת שולה הגננת ואת הדודה מרים
אני אוהב את סבא ואת סבתא אני אוהב את אחותי
אבל הכי הכי הרבה אני אוהב אותי.

sahar - גם אני הכי הרבה אוהב אותך }{
לפני 16 שנים
האדון - את מדהימה
טובה ורעה
מתוקה ומרה
רוצה ולא רוצה
ניכנעת ומנהיגה
ומי את באמת?
לפני 16 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י