סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

תובנות רגעיות

היא רוקדת בצד במועדון. מניעה את גופה לצלילי המוזיקה. היא עוצמת את עיניה ונותנת לרעל של אליס קופר לחלחל אל עצמותיה. הוא נצמד אליה מאחורה כמו שהיא אוהבת. הריח שלו אופף אותה והראש שלה מסתחרר קלות, היא מחייכת חצי לעצמה וחצי אליו. הידיים שלו מטיילות על גופה בהתאמה לשיר, חודרות מתחת לחצאיתה המתנופפת מעלה מהריקוד וצובטות לה את הירכיים והתחת. הוא משחיל את ידיו מתחת לחולצתה במיומנות ומחלק צביטות לפיטמות הזקורות שלה. היא לא מעיזה להסתובב אליו, רק סופגת את נוכחותו. מדי פעם הוא מגניב גם צביטה לדגדגן והיא פולטת זעקה קטנה מעוצמת ההפתעה. היא מקווה שאף אחד לא שם לב ומתפלאת כשהרגשה חמימה עוברת בה בתגובה, אולי היא כן רוצה שמישהו ישים לב.
לפני 15 שנים. 10 באוגוסט 2009 בשעה 13:56

שנה וחצי עברו.
השתנתי הרבה, אנשים טוענים.
חיצונית ופנימית כאחד.
המשקפיים התחלפו, השיער ארך, הקילוגרמים נשרו, הסגנון התקבע. נעשיתי יותר עצמאית, אחראית וממוקדת מטרה ועדיין, שימרתי את שמחת החיים הילדותית שלי. אני בזוגיות בריאה, מונוגמית, ורודה ודביקה להחליא שאפילו כבר עברה בסיבוב את שלושת חודשי ה'מבחן' שלי.

ועדיין
כשראיתי אותו אתמול ברחוב, פחדתי.
הפסקתי לנשום. רציתי להיעלם. להעלים אותו מקיום.
שלא ידע שחזרתי לגור בעיר ואיפה, שלא ידע שראיתי אותו.
חזרתי להיות אותה ילדה חסרת ביטחון מלפני שנה וחצי.
ובאותו רגע שנאתי אותו, כל כך שנאתי אותו על זה.

עטלפית על{לאסי} - <3
לפני 15 שנים
Brida​(נשלטת){DDDOM} - מוכר.

אוהבת אותך מרחוק,
}{
לפני 15 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י