הקומונה מתחזקת - ועכשיו בצפון הישן של תל אביב בבית של ממש.
לגור עם שלושה שותפים נוספים זה לא קל, בייחוד אם אתה החולייה המקשרת והמפשרת בשרשרת (בין אחותי וחברתה לבין ידיד שלי). אך עם כל הרעש והצלצולים, יצרנו לעצמנו בית של ממש עם אווירה חמה ומפנקת שבו אתה לעולם לא לבד. אתר הדוקומונה בהקמה 😉
במשך חצי השנה האחרונה אני מנסה להתמודד עם משהו חדש-ישן לי, זוגיות מונוגמית. לא לברוח כשההתלהבות הראשונית דועכת ולתת למשהו אמיתי ונכון להתפתח. זה לא פשוט לי, לחשוב בשניים. לקחת בחשבון צד נוסף, לשנות סדרי עדיפויות, לתכנן ביחד.... בכלל, השאלה שלו, "מה אנחנו עושים בחג?" תפסה אותי לא מוכנה.
זה הרבה לעכל.
בכלל, כל התקופה האחרונה היא קשה לעיכול. בחודשיים האחרונים יצאתי ונכנסתי לשתי דירות שונות, עברתי בעלי בית ישנים, בשכירות משנה וחדשים, חוזים, עו"ד, איומים, חיפושי דירה, חיפושי דיירים מחליפים, הובלות, פירוק והרכבה, תלייה, ניקיון, קניית מקרר, מכונת כביסה, חיבור גז, התקנת דלתות למקלחון... וכל זה עם כל כך הרבה מפנים בעלילה שיכולים להפוך בקלות לטלנובלה מצליחה.
אז כן, אני קצת שחוקה וקצת מותשת וזה מתבטא בתחומים אלו ואחרים כמו ההתעלמות המופגנת שלי מהיומולדת של עצמי, בניגוד לשנים האחרונות.
אבל
זה משתפר
נכון...?
לפני 15 שנים. 22 בספטמבר 2009 בשעה 14:49
