במהלך החודשים האחרונים קצת הורדתי פרופיל במובן של העולם הבדסמי.
מצאתי מישהו חמוד אך ונילי קינקי להחריד. קפצתי אליו פעם בשבועיים כדי לשחרר קצת אנרגיות ולקבל קצת ספנקינג. אין על בהירים ארוכי שיער מבחינתי, בייחוד כשהם תופסים ונושכים גם בלי שאצטרך לבקש :)))
אך הדחקת הנטיות הבדסמיות התנקמה בי. בכל פעם שביצעתי עלייה לרגל לדאנג'ן בימי שלישי, הגוף והנפש דרשו עוד ועוד. מפעם לפעם הצורך עלה ושיגע אותי יותר ויותר. בהתחלה הסתפקתי בהצלפות שוט קלות מתוך משחק עם חברה שלי. לאחר מכן העלתי את הסף והתעללתי בעבדים המזדמנים בדאנג'ן (בניגוד לכל אמונותיי שאין טעם להתעלל במישהו שהוא כבר סמרטוט) ואף יותר מזה.
שלישי האחרון גבה מחיר מאד כבד מבחינתי. באתי עם הידיד שלי אך עד מהרה נתקלתי במתחלף שהכרתי ממקודם. הוא שאל מתי הוא מסשן אותי. הגבתי בביטול (ידעתי שהוא אכזרי למדי) והמשכתי.
בעוד אני משוטטת עם הידיד שלי, נתקלתי (שוב) בדום ארוך שיער ששיסן אותי בסילבסטר. בעצם, מאז אותו דום לא היה לי סשן ראוי לשמו. ומצאתי את עצמי כלואה בין שניהם כשכל אחד מהם מתעלל בחלק אחר (WTF?!).
עם כמות האלכוהול בדם שעלתה, הגוף והנפש החלו לצעוק עד שמצאתי את עצמי נענית לבקשתו של המתחלף ממקודם. עליתי לקומה השניה איתו כשהוא עולה עם תיק. הוא הוציא ממנו חבלים וקשר לי את הידיים אחת לשניה. בשלב הזה עוד הייתי מאושרת. אני חולה על קשירות ולא קשרו אותי כבר יותר מידי זמן. אבל פתאום בא טוויסט שלא ציפיתי...הוא העביר את קצה החבל דרך לולאה בתקרה ובעצם קיבע אותי כך, עם הידיים לתקרה. התחלתי להתמרמר. אני לא רגילה לקשירה הזו...רגילה להקשר על הצלב שעל הקיר. הוא בתגובה איים לשרוף אותי עם הסיגריה P-: בשלב הזה כבר התחלתי להילחץ...לאיזה מצב הכנסתי את עצמי?! אחרי סשן קצר (שבמהלכו הוא שאל אם אני בסדר/רוצה להפסיק וסירבתי, משום מה) הוא שיחרר אותי וחזרתי לידיד שלי. אני מניחה שהיתי צריכה לשים את עצמי במצב קיצוני כזה אחרי כל הזמן הזה, ללא אפשרות פריקה, כך שלא חשבתי על התוצאות יותר מידי...לא חכם במיוחד ולכן, שבוע אחרי, עדיין יש לי את הסימנים כתיזכורת...
נכון שנהנתי. אבל אני לא אוהבת להסחף כך בפומבי. אני חייבת לפרוק קצת מידי פעם או שהכל מצטבר ויוצא בצורה הרסנית מידי...אאוץ'
לפני 18 שנים. 22 במאי 2006 בשעה 18:25