סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

תובנות רגעיות

היא רוקדת בצד במועדון. מניעה את גופה לצלילי המוזיקה. היא עוצמת את עיניה ונותנת לרעל של אליס קופר לחלחל אל עצמותיה. הוא נצמד אליה מאחורה כמו שהיא אוהבת. הריח שלו אופף אותה והראש שלה מסתחרר קלות, היא מחייכת חצי לעצמה וחצי אליו. הידיים שלו מטיילות על גופה בהתאמה לשיר, חודרות מתחת לחצאיתה המתנופפת מעלה מהריקוד וצובטות לה את הירכיים והתחת. הוא משחיל את ידיו מתחת לחולצתה במיומנות ומחלק צביטות לפיטמות הזקורות שלה. היא לא מעיזה להסתובב אליו, רק סופגת את נוכחותו. מדי פעם הוא מגניב גם צביטה לדגדגן והיא פולטת זעקה קטנה מעוצמת ההפתעה. היא מקווה שאף אחד לא שם לב ומתפלאת כשהרגשה חמימה עוברת בה בתגובה, אולי היא כן רוצה שמישהו ישים לב.
לפני 17 שנים. 9 במאי 2007 בשעה 13:21

תופעה שחוזרת על עצמה גם בצ'אט וגם במועדון

אנשים שחושבים שאת את שולטת, אפשר ישר לבוא וללקק לך את המגף, אפילו בלי לשאול. מתרפסים עם גינויים כמו "גבירתי" ומבקשים שתשבי עליהם ועל סמך מה?! אתה לא מכיר אותי בכלל, לפני שניה פנית אלי, אתה לא יודע מה הגבולות שלי וההעדפות שלי- למה אתה חושב שבכלל מ-ג-י-ע לך להתנהג ככה?

אנשים שחושבים שאם את נשלטת, אפשר ישר לבוא ולתפוס את גופך, אפילו בלי לשאול. קוראים לך "כלבה", מנחיתים פקודות, מדברים בזילזול ועל סמך מה?! אתה לא מכיר אותי בכלל, לפני שניה פנית אלי, אתה לא יודע מה הגבולות שלי וההעדפות שלי- למה אתה חושב שבכלל מ-ג-י-ע לך להתנהג ככה?

תקראו ותפנימו. כניעה זה דבר נרכש, לא אוטומטי. אין כבוד, אתגר והנאה להישלט או לשלוט ע"י כל אחד שנושם לכיוונך. להיפך, זה מסריח מנואשות!


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י