לפני 17 שנים. 13 במאי 2007 בשעה 9:40
מגלים אהבות משותפות כמו ציירי פנטזיה, ספרי פנטזיה, משחקי פליסטיישן וסרטים מצויירים. ככל שבקבוק היין מתרוקן השטויות מתגברות. מוציאה את אוזני הארנב ושמה עליו. שמה עלי את הכתר. משתטים. האוירה נעימה, כיפית, משוחררת. ידידותית אך מתגרה. תיבת הצעצועים יוצאת ממקומה מתחת למיטה והאזיקים נסגרים על פרקי ידי, שרשרת קצרה מחברת בינהם. החגורה שלי נכרכבת סביב זרועותיי מאחורי גבי ואני מוצאת את עצמי מוגבלת בתנועה יותר משחשבתי. מוזר לי, לא רגילה לכך יותר. מתחילה להיאבק בכל דרך אפשרית- נשיכות, בעיטות, מתפתלת, מקנטרת... אך ללא הועיל. נותן לי את האשליה שאני מנצחת רק לרגע וישר חוזר להצמיד את שערי למזרן, שולט בגופי המתפתל תחת ידיו, מנחית את ההצלפות בכל אזור שרואה לנכון.
למטה
באמת למטה
וזה מרגיש כל כך טוב
