ביום חמישי החלטתי לבוא צבעונית ולהתחפש כסופר גירל (לא חרשתי עליה מספיק לדעתי אז ניצלתי את ההזדמנות) אוש ואושה הקפיצו אותי למסיבה עם ורוניק וחברתה ובדרך עשינו רעש כמו שרק ג'ינג'יות יודעות לעשות! לצערי, אחרי שנכנסתי לשטח הדאנג'ן עצמו היה כל כך עמוס שיותר לא נתקלתי בהם אפילו פעם אחת וחבל 😒
ההופעה של וונוס היתה מהממת ושמחתי לפגוש שוב את וונוס ותהום במחוך אדום וסקסי. לצערי לא הכרתי מספיק את השירים כדי לזייף אותם בקול כמו שאני אוהבת, אבל להופעה הבאה כבר אהיה מוכנה, מבטיחה! עמדתי קרוב לבמה כדי לא לפספס את האקשן ולא התאכזבתי כשמלאכית שחורה הפתיעה בריקוד צעיפים מיוחד.
נתקלתי בהמון פרצופים מוכרים מהצפון כמו דארק ארטיסט, טום וריפראף וגם בחדשים- נשלט חמוד וארוך שיער חובב קומיקסים יפניים וחבורת צעירים רעשנית שביקשה את השוט שלי וקיבלה גם הדגמה כואבת (ועל כך יעידו הסימנים שעל אחד מהם, שהחזיר לי על כך מאוחר יותר 😉 אחרי כמה כוסות יין הייתי מסובבת מעט ופרשתי "מוקדם" ב4 לפנות בוקר.
אני לא יודעת איך, אבל מהר מידי הגיע הערב שוב והשתחלתי לתוך שמלה שחורה שקפקפה עם מחוך, חגורה בשוט שלי ובאיזה כלבלבון חדש שהיה בתקופת מבחן, הצטרפנו לשרמוטל שלי, חבר שלה ואחותה שוב אל הדאנג'ן והפעם למסיבה יפנית. שם נתקלתי בטיפוס (תכין לי שוט!) ופטיש! שהחמאתי לו על הביגוד המושקע (קח אותי לברלין איתך!). אפילו ראיתי את אש והסכמתי לבוא לעזרתה ולהצליף בידיד שלה. אחרי שהצלפתי בכלבלבון שלי, שרמוטל, חבר שלה ונשלט רנדומלי שעבר באזור - זה הרגיש כבר כאילו הצלפתי בחצי מועדון באותו ערב ותודה לכחולית שהחליפה אותי קצת מדי פעם (כן כן, אני אשיג שוט רציני יותר, מבטיחה!)
משום מה לא נגעתי בכלל באלכוהול (אבל לסושי לא היה סיכוי מולי, חולה על סושי!) ואהבתי לראות את הסשן היפני שנראה יותר כהצגה יפנית ארוטית ולאכול סושי מבחורה אמיצה שהתנדבה לשמש כמגש אנושי (יאם יאם). אבל לאחר כמה זמן המחוך לחץ עלי והורדתי אותו והרגשתי שהגעתי למיצוי...2 לילות אחד אחרי השני זה יותר מידי! אז הצלחתי לתפוס טרמפ עם כחולית וסהר חזרה הביתה וגם קפצנו לפאב השכונתי בדרך (יאי יש לי שכנה בדסמית! איך לא ידעתי?!) בו שרנו בקולי קולות ורקדנו את שיר הנושא של פלורנטין וכחולית אפילו נתנה לי כמה מכות עם מקל הביליארד (ברגע שראיתי אותו עלו לי 2 דברים לראש! רק אחד מהם יכולתי להגשים שם, בכל זאת...זה פאב ולא הדאנג'ן P-:)
אני מאד שמחה שיצא לי להכיר את בנות הכלוב לשם שינוי. בהחלט, היה שווה לבוא לאמר שלום לפרצופים מוכרים ולהכיר אנשים חדשים 😄
ו...טיפה טיפה אני חוזרת לעצמי והמבין יבין :)))
לפני 17 שנים. 13 במאי 2007 בשעה 22:46
