דרך יסמין

אחרי שהתגלה בפניי עד כמה השליטה העצמית על הגוף שלו חלשה מול המחשבות והיחס שלי,
אותן המחשבות שגם ככה נהנו לדמיין שאני דוחפת את האצבעות שלי בתוך המוח שלו, מסובבת ומשאירה אותו בשלולית של חוסר אונים- התעצמו לפנטזיה חדשה.

שכבתי במיטה שלי אחרי יום ארוך, מדי.
ותוך כדי שאני מתמרנת בין הויברטור לדילדו שלי, הסתכלתי הצידה אל האור הדלוק שהשארתי במסדרון ופתאום דמיינתי אותו שם.
עומד זקוף, ידיים מאחורי הגב, שומר על שיווי משקל ומנסה לאזן ספר שהנחתי על הראש שלו בעיניים עצומות.
לשמור על שיווי משקל בלי להזיז ידיים או למצוא נקודה להתקבע עליה במבט, זה מאתגר מאוד.
ובדמיוני דמיינתי שאני קושרת חבל לבסיס הזין ומסביב לביצים שלו, העמדתי אותו בנקודה המדויקת שבה ישמר מתח בין הקצה שמחובר אליו, לבין הקצה שקשרתי לבסיס הדילדו שלי.
וככה, תוך כדי שאני מנסה להרגע מהיום המתיש הזה, אני מביטה עליו כשהוא בעיניים עצומות, מנסה לשמור על יציבות עבורי כשאני מושכת את קצה החבל ונכנסת עמוק פנימה, מנסה שלא להפיל את הספר כשאני מזיזה אותו במהירות בתוכי, מושכת את הגוף והמוח שלו אליי, והוא צריך להפגין מספיק איפוק עצמי כדי לא ליפול קדימה, לא לתת לקולות שיוצאים ממני להכשיל אותו.

תיארת לעצמך פעם שלעצום עיניים יהיה כואב ומייסר כל כך? כשאני שם, ממש מולך?

כמה נעים היה יכול להיות להכנע למשיכה של החבל כלפיי, ללכת אחרי הקול שלי וליפול על הברכיים מולי?

כשאני נכנסת לזה, אני יכולה להיות כל כך רעה לפעמים, אני שואלת אותו אם הוא מוכן לקחת צעד אחורה, להעמיק את הכאב של החבל שמושך את הביצים, רק בשביל לקבל רגע אחד להתבונן בי.
זו שאלה שהתשובה שלה ברורה, נכון? וכך נוצרה המשוואה שהמוח הסדיסטי שלי לעולם לא מפסיק להנות ממנה

אני נהנת- אתה סובל- אני נהנת יותר- אתה לומד להנות מהסבל שלך, כשאתה שומע מה הוא עושה לי.

נאמר לי באיזו הודעה כאן שיש את

קבוצת הבבונים

קבוצת הבבונים המבוייתים

שזה נשמע בגדול הגיוני במוח שלי, אבל לא הצלחתי לראות איפה הנשלט שלי נכנס בקבוצות  האלה ושאלתי אותו.

הוא אמר לי שהוא בקבוצה השלישית של המיזנדארים, ששונאים את שתי הקבוצות האחרות. (איזה מחרמן ונדיר זה גבר שלא סובל גברים אפילו יותר ממני)

לא הבנתי, למה לא רוב הגברים בקבוצה השלישית?

אני בקושי מספיקה לסיים לשאול אותו, ובחצי חיוך מסופק הוא עונה "אני", כאילו זו שאלה רטורית לגמריי. זה נשמע לי כמו שכלב באמת היה עונה "וואף, ברור שאני"

שבוע שעבר ישבתי על הספה של הביולוג שלי אחרי שהוא הכין לי ארוחת בוקר טעימה מדי, ליטפתי אותו המון ולפעמים דווקא הליטופים האלה תוך כדי שהוא עוד לבוש, מחרמנים אותי יותר. אני נמסה מהתחושה של להחזיק אותו ולגעת בו איפה ואיך שאני רוצה כמו גור בידיים שלי. התחושה של מישהו מאבד שליטה מרטיבה אותי מאוד, אבל לראות אותו מתמסר למגע שלי ונרגע בידיים שלי מחרמנת אותי לא פחות.

אמרתי לו להניח ראש על הרגליים שלי ולשכב על הספה, שאוכל ללטף אותו עוד ושיריח מה קורה בין הרגליים שלי כשאני נוגעת בו ככה.

לפני שיצאנו, הסתכלתי עליו מהצד ואמרתי לו "תחייך, אני לגמריי הולכת להביא ביד על הרגע הזה", המבט המופתע והחיוך השמח שלו כשאני אומרת לו דברים כאלה, הלוואי שיכולתי להעביר אותם כאן במילים.

ולא יודעת איך שכחתי, את הדבר היפיפה הזה שיש לי בארון ולא היה לי לאן ללבוש כבר יותר מדי זמן.

נרשמתי לפטלייף באיחור אופנתי, רציתי בעיקר להסתכל על צעצועים סינים אבל נשרפו לי העיניים מהעומס של האתר הזה ועוד לא הגעתי למה שחיפשתי. 

משהו אחד שתפס את תשומת ליבי זה כמה דיונים בנושא "משימות לתת לסאבים/מה לבקש מהסאב שלי"

למרות שאני מבינה את הצורך בדיון ובשאלה, אולי בעיקר למישהי שמתחילה להתנסות או זקוקה להשראה חדשה, זה קצת מכווץ אותי. (ואני לא יכולה שלא לחשוב על הקולות בראש של- מה גברים ראו בפורנו והאם אני צריכה לבקש דברים דומים?)

כל הכיף במשחק הזה זה לקבוע גבולות משותפים ובתוכם לתת חופש לא רק למיניות שלך אלא לכל מי שאת. איך אנשים זרים יכולים להמליץ לך מה יהיה כיף ומחרמן בין 2 אנשים שהם לא מכירים? 

אני מעדיפה פי אלף לקחת את הזמן ולתת לדברים להתפתח באופן טבעי ואישי מאשר להפעיל "פרוטוקולים" של שליטה שלא קשורים לבן אדם שנמצא תחתיי. 

ואם יש משהו שמכבה אותי, זה נשלטים ש"מבקשים" שאתן להם הוראות או משימות, אני לא על תקן מנהלת עבודה של אף אחד ולא כאן כדי לדאוג שמישהו ישאר חרמן ובעניין שלי. אם אני צריכה לשעשע אותך, הבנת לא נכון את המערכת יחסים. 

הדברים שאני מבקשת הם דברים שמשמחים אותי וקשורים בדינמיקה הספציפית ביננו, ואני מתייחסת לנשלטים כבני אדם בוגרים שידעו לשים גבול או לומר לי אם זה לא המשחק שהם נהנים ממנו.

המחשבה שזה צריך להיות רק דברים "משפילים" או מיניים פשוט חוטאת למטרה כי קיימים בי צדדים רבים מעבר לסדיזם ולרצון שלי בשליטה.

אני אוהבת לשאול שאלות קשות ולשמוע מה אנשים אכלו היום- לכן הביולוג שלי עונה על השאלות הבלתי אפשריות שלי (אחרות לפעמים משתגעות מהן, הוא תמיד עונה בסבלנות), שולח לי תמונות של כל הארוחות שלו ומספר לי איך היה לו כל יום מאז שהכרנו, מסכם עבורי מידע על נושאים שמעניינים אותי, מצלם לי את הזין הקטן שלו כשאני מבקשת, פשוט מאוד כי זה משמח אותי.

אני נהנת מסדיזם מותאם אישית, ולבקש מנשלט שאוהב מאוד ספורט לצלם את עצמו עם כפפות אגרוף מחטיף לעצמו בביצים, מחזיק פלאנק עם הזין במי קרח. מנשלט שאוהב מוזיקה, שינגן לי וכו'

אני אוהבת שגברים מועילים לי ולבקש מהם להשתמש בכישורים והידע הספציפים שלהם כדי לעשות את החיים שלי מעניינים, קלים ומשמחים יותר.

אין ולא הייתי רוצה שיהיה אף קו מחבר בין הרצונות והמשימות שלי חוץ מהאושר שלי והספציפיות לבן אדם שמולי 

ניוש מרגיש לי כמו אחת המלכודות הכי מיזוגניות בבדסמ, בה אני יכולה להבין ולראות בקלות מה התפיסה של הבן אדם על נשים לעומתו.

הכוונה היא- ניוש כקונספט משפיל, במובן של להיות דומה או קרוב לדמות אישה זה דבר שמוריד מהערך שלך. 

ההשפלה בהיפוך התפקידים, לתת לאישה "לסדר" אותך בדיוק כמו שהיא רוצה- אני יכולה להבין. אבל המחשבה על כך שלקבל על עצמך מאפיינים שמשוייכים לנשים כמחשבה שהיא משפילה, מכבה אותי לגמריי, להיות אישה זה הדבר האלוהי ביותר שאפשר להתקרב אליו. להשתמש במילים שנגועות בכזאת מיזוגניה כמו כלבה, שרמוטה, זונה פשוט דוחה אותי. אין מה להתמם סביב זה, כי מילים מחזיקות משמעות ואם להשתמש במילים שמבזות נשים ומיניות של נשים מחרמן אותך- אין לנו מה לעשות ביחד.

ועכשיו לצד היפה של ניוש (ובכלל החיבה שלי לפמביוז, שזה נושא קצת אחר)- יש מרגש ויפה יותר מלהרגיש איך אני כאישה הופכת מישהו למתנה הקטנה שלי? המחשבה על לאפר, לסדר ולארגן את הצעצוע שלי בדיוק כמו שאני רוצה היא מרגשת, מתוקה ומשמחת אותי מאוד.

כמעט ואין לי משיכה לנשים שנראות "נשיות" במובן הקלאסי, אבל תחתונים ורודים ומתוקים על זין נעול? אני כותבת את המשפט הזה ומחייכת לעצמי. נושא הניגודים חוזר בפעם המאה אולי בבלוג שלי, כי זה שונה, הפוך ומרגש. 

ולמה אני כותבת את הפוסט הזה דווקא עכשיו? זו לא רק איזו מגילה פמניסטית שלי כשולטת. פשוט כל היום בעבודה חשבתי על לשים פפיונים וסרטים ורודים מבריקים על זין של גבר, איזה כבוד מרגש זה ושחרור לזהות הפנימית שלך, שהאיבר הדבילי הזה יקבל משמעות מתוקה בעולם, נכון?

בטח רוב מי שקורא כאן זה גברים סטרייטים? אולי היה במקרה שלכם sub awakening

בכל אופן ולפי סדר כרונולוגי שלי היו
 לילו מהאלמנט החמישי

טרייסי צ'פמן וספציפית העטיפה של הדיסק הזה שהיה בבית שלי בתור ילדה, יום אחד גיליתי מההורים שלי שזו תמונה של אישה ופתאום משהו קרה למוח שלי

שיגו מקים פוסיבול, וזה כבר זלג יותר לעולמות של השליטה. היא חזקה, קשוחה, וכל פעם שהייתה תופסת או כולאת אנשים זה הלהיב אותי מדי ורציתי להיות כמוה אבל גם ממש קרובה אליה

ושכחתי את ג'יין מדריה, איך לעזאזל הציגו אותה כסטרייטית

מה שלכם.ן?

היתרון לכך שאני לא מסתירה את היותי שולטת בפני אנשים בסביבה הקרובה שלי- הזדמנות לספר על הדברים היפים בבדסמ, לענות על שאלות שגוגל לא יכול לספק ולדבר על משהו שמשמח אותי ויש לי תשוקה גדולה כלפיו.

החיסרון- התמודדות עם המון בורות, שאלות חסרות טקט (לא כלפיי אפילו, כלפי מי שתחתיי), תסכול גדול מזה שרוב בני האדם מעוותים את המשמעות של בדסמ.

חשבתי לעצמי היום שלהסביר לאנשים וונילים זה כמו לדבר לחתיכה במוח שלהם שלא קיימת, אבל תוך כדי הבנתי שזה לא קשור להעדפות מיניות, אלא לתפיסה מעוותת על מיניות, אינטימיות וקשרים.

הרי יש כמויות של אנשים בדסמים (גם כאן) שעושים עוול גדול, מוזילים ומשתמשים לרעה ברעיון היפה הזה.

היום מצאתי את עצמי מנסה להסביר לקולגות שלי למה שליטה כלכלית זה דבר מסריח בעיניי, הן לא הפסיקו לשאול אותי איפה מוצאות עבדים כאלה וגברים שרוצים שינצלו אותם, למרות שהסברתי להן כבר המון פעמים שזה לא מה שאני עושה, הן לא מצליחות לראות את ההבדל. 

הבעיה האמיתית שלי עם שליטה כלכלית (שמה בצד את זה שאני פשוט לא מתחברת לזה, בכלל) היא שאני צינית מאוד לגביי העובדה שהכסף הוא באמת ביטוי ליחסי שליטה, אני יכולה לנחש שברוב המקרים השליטה משרתת את קבלת הכסף ולא להפך. במיוחד כשזה מגיע מאנשים לא בדסמים, זה מגעיל אותי במיוחד. כמו לטנף משהו כל כך יפה בעיניי שבנוי על אהבה, חיבור ומשיכה (אפילו בלי זוגיות). 

אני יכולה להחליף את המילה "כסף" בסקס והתיאוריה הזאת עדיין עובדת. להשתמש בשליטה ככלי להשגת סקס בעקיפין. זה דוחה אותי.

אני מתה לדעת, האם באמת גברים שרוצים שרק ינצלו אותם כלכלית זה דבר שקיים ללא רצון או ציפייה לתמורה מינית? מרגיש לי שזה לא משקף את המציאות, השאלות שלהן.

זו לאאאא הזמנה להצעה כזאת בפרטי, אני לא מעוניינת בזה וזה מגעיל אותי. לא להציק אם זה רלוונטי אליכם.

לסיכום, הלוואי שכולם יעשו בדסמ מחרמנות אמיתית, כבוד ואינטימיות ושלא ישאלו אותי עוד על החרא הזה

להיות בתוך המים זה הדבר הכי מרגיע שיש, אולי באמת כי זו החוויה הגופנית הראשונה שלנו? גם אם אין לי זיכרון שלה- כשאני מוקפת במים אני מרגישה הכל אבל כמו בתוך וואקום, ריקה ומלאה בהכל בו זמנית.

מאז שהייתי מאוד קטנה אהבתי בנות ים ומאוד רציתי להאמין שהן אמיתיות, פעם הייתי בטיול עם המשפחה שלי באוקינוס שהצבע שלו מתחלף באמצע, מי שלקח אותנו בסירה אמר שיש סיפורים על המים האלה ועל יצורים ששוחים שם שנראים באופן מחשיד כמו סירנות. כשחזרתי מהחופשה סיפרתי את זה לילדות מהכיתה שלי, הן היו מגעילות וצחקו מזה. אני מודעת מאוד למה אמיתי ומה בדיה, אבל מרחמת על אנשים שלא מסוגלים להשתמש במוח שלהם כדי לדמיין. 

יש ימים שאני קמה והפער בין איך שאני רואה את עצמי לבין היום שמחכה לי גדול מדי. אני אמנם אוהבת את החיים שלי אבל לפעמים זה מרגיש ממש לא נכון שנסיכה כמוני תעשה דברים של בני אדם פשוטים כמו ללכת לעבודה, לתלות כביסה וכו'.
כשאני מרגישה את הפער הזה אני תמיד מדמיינת שבמקום כל הדברים האלה, אני נמצאת באגם.
אני משהו בין בת ים לבת אדם ששוחה במים קרים בצבע טורקיז, הקרניים של השמש צורבות את הגב והחזה שלי, השיער מתפזר בתוך המים, צף סביבי וזה מרגיש כמו הדבר הכי שלם שיש.
סביבי יש עלי ופרחי לוטוס, סלעים ולפעמים אם יש מספיק מקום במחשבה שלי, גם מספר בודד של יצורים אנושיים.
הם מעבירים את האצבעות שלהם בשיער שלי כשהוא צף במים, מלטפים את הגב שלי, אבל בעיקר מסתכלים עליי מרגישה הכי שלמה שיש.

אני חושבת שסנפיר הוא דבר כבד מאוד, והוא בוודאות מרגיש כואב יותר מהיד שלי כשאני טופחת על הלחיים או על הביצים, הייתי רוצה להרגיש פעם אחת כמה זה שונה ממגע של כף היד או הרגל שלי. 

מה אני מפספסת? דלקות זה מילת קוד למשהו אחר? האם יש מישהו שכן רוצה דלקת?😂

אני לפעמים משתעשעת במחשבה של לשחק בגברים כאילו הם באמת בובות. כשהייתי קטנה הייתי גורמת לבובות שלי לעשות דברים מיניים ונוראיים אחת לשנייה (כולם עשו את זה, נכון?)

בחיים לא שיחקתי עם יותר מנשלט אחד בו זמנית, אני לא אוהבת לפצל את התשומת לב שלי. אבל בהקשר לשלום ותיקון העוולות במזרח אסיה, הייתי רוצה שורה של גברים שאני יכולה לביים ולהזיז כמו בובות חמודות שעושות כל מה שאני רוצה רק כדי לחזות בחיוך הסדיסטי שלי.

כמובן שהגבר הטיוואני- יזיין את הסיני

הסיני- יזיין את היפני

היפני- יקבל ממני בעיטות לביצים ולזין תוך כדי שאני מסבירה לו ביפנית שצריך לקחת אחריות על ההיסטוריה.

ואני- מקבלת נשיקות בצוואר והסברים מפורטים ללמה אני האלה שלו במונגולית מהגבר המונגולי שכרוך סביבי, קשור בחבל ליד שלי ונמס ממני.