|
|
|
אני מעריצה גדולה של זיקפת הבוקר,
ומקפידה להיכנס למיטה בלי בגדים.
כך הבוקר מתחיל בליטופים,
ובחדירה כשאני עוד חצי רדומה
עם חיוך מטופש על הפרצוף.
תמונה של פרצוף כרית (לא באמת)
בזמן שהגורה עולה למשמרת לילה בעבודה,
אני בתמימות מתארגנת למסיבה
ומבקשת עיצה 😈
שלא משאירה לה מקום לדמיון.
דקה לפני שנכנסתי הביתה, עברה בי מחשבה
איזה שבוע ארוך וקשה היה לי וכמה אני עייפה
מהמרדף היומיומי אחרי הזנב של עצמי.
( כן, כן, ללוציפר יש זנב 😉).
דקה אחרי, פתחתי את המקרר וחייכתי חיוך גדול
למראה כל הדברים שאני אוהבת,
שקנה וסידר עבורי הנשלט המסור שלי
ולא חסך על דובדבנים משני סוגים.
חגיגות יום ההולדת של הנשלט המסור שלי לא הסתיימו בסשנים, כך שלאחר המקלחת הקרה שטפתי היטב את הסטראפון וחזרתי לחדר מבלי שטרחתי להסיר אותו מעצמי.
התיישבתי על הספה והוא הצטרף מולי על הרצפה, מעסה ומנשק את רגליי לאורכן ואז מרים אליי מבט עם סימן שאלה , ככה בלי שום מילה, הנהנתי בהסכמה. הוא החל למצוץ בתשוקה את הסטראפון הורוד פוקסיה ואני התבוננתי בו מלמעלה. קמתי ועברתי למיטה לצד בן זוגי, קראתי לו להצטרף גם והפעם בלי היסוס מיותר הוא הכניס את הזין הורוד לפה. לאחר מספר דקות סימנתי לו לעבור למצוץ זין אמיתי בזמן שאנו מתנשקים, אני אוהבת לצפות בו מקבל מציצה טובה, בטח ובטח מנשלט. בן זוגי הזמין את הנשלטת להצטרף ונתן לה הוראה למצוץ לנשלט בזמן שאני עברתי לשבת על פניו, סיימנו כשהוא גמר תוך כדי תיפופים על אשכיו.
לאחר מספר דקות של מנוחה, קמנו להתלבש ולהתארגן לכיוון היציאה. פה דווקא מרפי נזכר בנו, נתקענו בפקקים באמצע הלילה, וגם זה, לא באמת הרס לנו את החוויה.
למה חוגגים יום הולדת רק פעם בשנה?
עונש סובייטי נפוץ מהילדות שלי הוא לעמוד בפינה על הברכיים כשכוסמת מפוזרת על הרצפה.
אין לי כוסמת, לא סובלת אותה, לא את הטעם ובטח לא הריח אבל יש אורז, אפונה יבשה ומגוון עדשים להעמיד עליהם נשלטים בזמן שאני מטפטפת עליהם שעווה.
הנשלט המסור שלי הוא טיפוס די מופנם, אינו חושש מפומביות, ניוש ועירום במיוחד שיודע כמה זה מדבר אליי אך פחות מתחבר לעודף תשומת לב. כך שימי הולדת וחגיגות סביב העניין הוא נושא רגיש מעט ולמרות זאת, להפתעתי, הביע רצון ובקשה אישית לחגוג אותו ביחד איתי ועם בן זוגי.
הוא כבר תקופה במילואים אבל הנה, שוב הסתדרו לנו הכוכבים ואחרי שסגר שבת הבטיחו לו סופ"ש ארוך שמתחיל באמצע השבוע, ממש יום לפני. מושלם עבורי, היות והרעיון לחגיגות מסתובב אצלי בראש, כבר חודשים.
היה ברור לי שאנחנו עושים חוויה בחדר תענוגות, חדר בדס"מ ייעודי. אך החיים קורים ולרגע כבר חשבנו שהמלחמה מתחדשת ואנו חוזרים לכל ההגבלות ובטח שכל היציאות הביתה מבוטלות. אז חשבנו והרגע עבר, הרגע הזה גרם לארגון פזיז ונמהר, תחושת לחץ קלה כי היה לי חשוב, שהכל יהיה מושלם.
לאחר מספר שינויים של הרגע האחרון, אילתורים והנחיות ברורות אך עמומות בו בזמן הוא הגיע לחדר ביחד עם א' שאסף בדרך. החדר כבר היה מוכן, בן זוגי עזר לי לארגן הכל, ג' קוזי עם בועות, אוכל מוצג בצלחות, מזכן, מוזיקת רקע ומלאי הכלים שלנו מסודרים בשורה יפה על המיטה.
ראשית הם קיבלו הוראה להתפשט ולהיכנס איתנו לג'קוזי החם, לשבת רגע, להירגע, לשטוף מעצמנו את כל חוויות היום ולהיכנס לאווירה של כייף והנאה. התחנה השניה הייתה לשבת ליד השולחן, אני ובן זוגי על הספה והם על הרצפה, לשתות ולאכול מעט, אך לא להתמלא עד אין מקום.
התחנה השלישית שלו הייתה לעלות על ספסל ייעודי להצלפות, לא היו מחוברים אליו אזיקים אז השתמשים בשלי, הורודים. הזמנתי אותם במיוחד בצבע הורוד, צבע חביב עליי ונפלא לניוש. עם כיתובים ייעודיים, kinnert's toy באזיקי הידיים ו - good boy באזיקי הרגליים.
קשרתי לו גם את העיניים והתחלתי לתופף על ישבנו עם סרגל ומגוון מקלות במבוק, כמה שאני אוהבת אותם ואת התחושות השונות שניתן ליצור איתם. עברתי לפלוגרים מהקל אל הכבד, זמש, עור רך, חבלים ואחד מעור עבה וקשוח במיוחד.
סיימנו עם חדירה של סטראפון, הדילדו שמחובר לרתמה הוא בצבע ורוד פוקסיה ויש לו מלא פונקציות של רטט להגברת התחושה והבעלות שלי עליו. והגניחות השקטות שלו לנוכח התנועות והדחיפות שלי היו פריסלס.
כמובן לא ויתרתי על גלגל הכאב, חרטתי על ישבנו והקזתי מעט דם במהלך ההצלפות כך שבסיום הסשן הובלתי אותו למקלחון השקוף בו אזקתי אותו לקיר (עם הכנה מתחשבת של המקום) ושטפתי אותו עם הדוש, כמו בסרטים, במים קרים (לא היה מתוכנן, המים החמים נגמרו אז זה היה עוד סשן בפני עצמו.
היום הולדת עוד לא נגמר ולפוסט הזה המשך יבוא... בינתיים תספרו לי איפה משיגים ספסל עינויים כזה הביתה, עדיף מתקפל.
הזמנתי פאדג' שוקולד חם עם גלידת וניל בזמן שהגורה הלכה לעשן. ביקשתי גם זיקוק... לא ראיתם אושר בחייכם, אם לא ראיתם את הבעת פניה כשקינוח הגיע.
בן זוגי, אהוב ליבי, העלים את המגב דווקא ביום בו הזמנתי לדירתנו עבד ניקיון. התלבטתי רגע מה לעשות ואז אמרתי לבחור הצעיר בטבעיות, לא נורא אתה יכול לשטוף את הרצפה עם הסמרטוט על ארבע.
אז בזמן שאני יושבת רגל על רגל מול מחשב העבודה שלי, הבחור הצעיר התרוצץ סביבי עירום על ארבע עם סמרטוט, תוך כדי אנחות וקולות של מאמץ, מגיע לכל פינה וחוזר חלילה שוב לאחר בדיקה יסודית רק בכדי לרצות אותי.
לא תיארתי לעצמי שאחייך בגלל זה בכזו הנאה וסיפוק.
התמונה נוצרה על ידי AI בדמותו להמחשה בלבד היות והוא ביישן ומעדיף שלא למצוא באינטרנט את תמונותיו.
פנטזיה #1
אני שוכבת עירומה על הספה, מאוננת עם המיקרופון, גונחת, נאנקת, מתכווצת ומקמרת את גבי בזמן שנשלט מנקה את הדירה מסביבי כשהוא ללא בגדים.
מותר לו להתבונן בי אבל לא לעצור, לא לחפף במשימה ובטח שלא לגעת בעצמו. אולי, אם אהיה מרוצה מאיכות הניקיון אאפשר לו לגמור על הרצפה ואז לשטוף אותה מחדש.
לפני מספר חודשים, רגע לפני גיל ארבעים, עברתי להתגורר לבד לראשונה בחיים.
היו לי פרמטרים ברורים מה באמת חשוב לי,
ראשית, דירה באיזור המרכז נגישה לתחבורה ציבורית וקרובה ככל האפשר לכל המקומות שבשגרה היומיומית. שנית, דירה בגודל סביר ונעים, אין לי צורך בשלושה חדרי שינה אך גם ממש לא מעוניינת בצינוק בגודל של פחות מעשרים מטרים. ושלישית, חשוב לא פחות, פרטיות מלאה. לא אתגורר ביחידת דיור צמודה לבעלי הבית המפקחים על כל פעולה.
הצלחתי למצוא את הבית המושלם עבורי העומד בכל דרישה ועיצבתי אותו בדיוק לטעמי. החל מתצוגה של אוסף הסיכות הצבעוניות שלי ועד להדפסים של שיבארי על הקירות. נותרו לי רק מספר שפצורים קלים.
דרוש נשלט מאיזור המרכז העוסק בבנייה ושיפוצים או הנדימן באמת מיומן שמבין עניין לצורך התקנת מתלה קולבים על הקיר ותושבות לבמבוק לשיבארי על התקרה.
אם בחרת לפנות, אל תשלח לי "הי" כי לא תתפתח מכך שום שיחה. תכתוב לי בצורה ברורה שאתה פונה למטרת הפוסט "הנדימן" ותפרט את הידע והניסיון שלך בתחום ותציין מה הזמינות שלך.
שיהיה לנו בהצלחה, התמונה היא AI להמחשה.
