כבעל יכולת לימודית פנומנלית המבוססת קלט, תצפיות ויכולת הסקת מסקנות, מאז שאני זוכר את עצמי לקחתי ופירקתי נושאים לגורמים. באופן כללי, אני מאמין בהרמוניה. אותה הרמוניה עבורי הושגה בניתוב; בדומה ללא מעט בני אדם אחרים, גם אותי אבחנו כבעל לקות בקשב וריכוז וכמובן שהמליצו בתוקף שאקח ריטלין ודומיו, כאן נחזור להרמוניה; הרמוניה הינה מאזן, בגיל צעיר מאוד הבנתי שצורת מחשבתי אינה שגירה ומצאתי את עצמי משתעמם מהר, ממצה דברים בנקל וזקוק באופן תמידי לגירויים ואתגרים מחשבתיים, כמו רבים אחרים.
הייתי חורט בכתב חרטומים, תזזיתי, מתנגד ומסרב בכל תוקף לקבל מרות ומסגרת פרט לזו אשר אני יוצר, התנגדות הינה מילת מפתח ביצירת מחשבה עצמאית וחשיבה ביקורתית-עניינית. כמובן שסירבתי בתוקף לנסות ריטלין, ידעתי עוד אז שהוא ייתן לי ריכוז אם בכלל הוא ישפיע עליי וייקח ממני משהו אחר כמו חשיבה יצירתית ענפה, למשל. לא הצלחתי להתרכז בשיעורים, הייתי מחפש את הגירויים הפיזיים-אלימים, את אותה התנגדות כדי לא לשנות את המאזן ההורמונלי.
אחת הבעיות האקוטיות במערכת המסועפת של קשב וריכוז, מתבטאת בחוסר יכולת משתנה להכיל עניינים שאינם בעלי גירויים מידיים. בקצרה, זו הסיבה שניתן לשחק שעות במשחקי וידאו למשל אך לא ניתן לקרוא ספר מבלי למצוא את המחשבה נודדת.
כך הייתי מוצא את עצמי משך ימים, ראשית עוסק במשחקים כדי לנקות את הראש ולרוקן כל בדל חשיבות עצמית ולאחר מכן, הייתי פתוח מבחינה אינרטית לקבל.
אמש, כשלא נרדמתי כהרגלי, נזכרתי בימים הרצופים ובשעות הרבות בהן הייתי מסתובב כדי ללמוד נושא חדש על בוריו. הייתי הולך כמו אריה בכלוב קטן, משנן בפרצי בהירות את הנקרא והנשמע כדי לעבד, לקטלג ולנעול עד אשר תגיע עת ההקאה. לאחר 48 שעות בהן אתה סב אחרי נושא רנדומאלי, אתה מוצא את עצמך חולם אותו, בועט אותו לכל כיוון בנפש ואז אתה לומד גם לעצור מחשבה רק כדי להמשיכה שבוע אחרי. ישנו פיק קטן כזה, בו אתה מבין שאתה יכול לגרום לעצמך להשתגע מרוב הבנה, אתה לא מצליח להכיל את מהירות המחשבה ואת התובנות.
בזמן שהעולם ממשיך, אתה מצוי בהיפר-ריכוז כמו שרק הסמים היחידים והטובים ביותר המעניינים אותי יכולים לתת; סמי המחשבה והכימיה של הנפש.
עכשיו מה אני בא לומר לכם, פסגות, נועדו כדי להכבש.