זכיתי להיות אבא לבנות, איני אומר זאת או כותב זאת סתם. בנות הן רוך, הן אהבה בלתי מתפשרת ודאגה כמו שמימיי לא חשתי. בתור בן אינדיאני שהפך לגבר אינדיאני, אני משקיף על ילדים אחרים ורואה את החום השונה כתוצאה ממערכת היחסים, אני רואה את יחס הבנים כלפיי הוריהם ואת יחס הבנות.
שתיהן דומות לי מאוד באופי, אין ספק שהגנטיקה משובחת ובני-כלאיים הם הטופ של הטופ, אם כבר להוולד להורים יצורים אז לפחות לזכות במשהו, עד כאן עליי.
הקטנה ברברית כובשת, לבבית ויודעת להוציא מאנשים את המירב, חייבת אחריות וניהול של אנשים ומצבים, אוטודידקטית, לא מקבלת מרות, מבריקה ומתנסחת כמו בוגרת פרינסטון כבר בתור עוללה וכן, נותנת פרצי אלימות כמו שאבא מלמד כל יום. חדרו לך למרחב הפרטי? דפקי אגרוף לביצים, לעין, לכל מקום שאפשר ואל תתני לאף אחד לרגע את האפשרות.
אז כן, רודנית כמו האבא וזה בדיוק מה שהסבתא טוענת, היא כמוך בדיוק רק יפה.
בגלל שהיא כמוני בדיוק, בשבוע שעבר מבלי להתבלבל כשהיא ישבה על הספה וניהלה את שוק המניות היומי, היא אמרה לנבט שתביא לה מים כי היא המשרתת של כולנו ואז שתכין לאכול כי היא רעבה ובא לה פתיתים.
עפתי מהחדר ושאלתי מה היא אמרה בטון תקיף?
בטרם היא הספיקה לענות הבהרתי לה שזו הפעם האחרונה שאני שומע אפילו מילה כזו לכיוון נבט.
הבנתי. היא ענתה בכעס.
ארבע שנים אתה משקיע להפוך מישהי למשרתת ותבוא איזו פספוסה כאילו כלום ותנכס לעצמה את המהלך. את רוצה משרתת? תמצאי לך אחת כשתגדלי.
קרבתי לנבט שעמדה ובישלה, חפנתי לה את התחת השמן והעפתי לה כאפת בוקר טוב של שישי. כדאי לחיים שלך שהדגים יצאו טוב, שלא יעלה לך גם השתן לראש אמרתי וירקתי לה בפה.