על הגב של שפחתי, כזה אני, חובב אירוניה.
במסגרת ערב המורק"ים, נזכרתי בערב בו כמעט חיסלתי אותה לאחר שאני חושב שהיא ניסתה להרוג אותי. חושב, בטוח. אני מקווה לקבל מכן קוראות יקרות אמפתיה ותמונות חשופות לפרטי כדי להזדהות.
מעשה שהיה, כך היה. הגעתי תשוש על-סף זחילה כדי למצוא את השולחן ערוך עם מטעמים מכל טוב, משהו כזה פיוז'ן. אבא עייף, שבע כבר ורק רוצה להכנס למיטה מוצעת, לקבל מציצה ולהרדם לקול נחירותיה מתיישב לשולחן לאחר חיסול שני יתושים.
היה שם אורז בצורת עיגול, רוטב סויה, חומץ, חמאת בוטנים, טופו, אבוקדו והיא יושבת לי על הנשמה כמו מלצר תאילנדי במסעדה לבנונית.
טעים? כמה טעים? היית רוצה לאכול שוב? השילוב עובד?
בין השתנקויות לצריבת הלוע מכל הרטבים והשומן הללו, בלעתי אורז ונפניתי לאחר כבוד למיטה.
לאחר שינה רעה קמתי בוער, עפתי והקאתי את הנשמה בצרחות אימים. אמאלה, מי חשב שאבוקדו וחמאת בוטנים יכולים לצפות את הגרון כך ואבא צורח, מה צורח, אלוהים ישמור. גרגרי אורז עפים, כל מיני סויות והיא עומדת ערומה רק לוחצת על הקומקום ועושה קולות של עייפות. ידעתי שלא יהיה לי קול למחרת ואולי בכלל, לאחר כשש שעות נרגעתי והעברתי אבוקדו וחמאת בוטנים לביוב. לחשתי לה לילה טוב כי היא עדיין עמדה ליד הקומקום וסוף כל סוף הלכתי לישון. בכל זאת, הייתי צריך לאגור כוחות לגמור אותה, היא חזקה המפלצת.
שלוש שעות לאחר מכן, פקחתי עיניים בוער שוב. בתור אדם המחבק מזגנים, היא כיבתה הכל כולל אוורור או חלון ועוד מרחה על עצמה בן-גיי. היי מאמי, קמת?
חשבתי שאני בגיהנום, בדוק היו לי עיניים אדומות כמו הראש היוצא מן המים באפוקליפסה עכשיו. הבטתי בה וניסיתי לצעוק, אבל הקיא הסמיך גמר לי ת'מיתרים. קמתי בוער, הדלקתי את המזגן והרבצתי לה עם הקומקום.