את תרגישי את הכימיה מהרגע הראשון, זה שם, זה בחיוך המבליח ובתנועות האגביות השובות אותך. את רגילה שכולם מנסים לגרום לך לראותם, הוא שונה. את תספרי לו הכל: על הבית, על החרם הקטן הזה בילדות שצילק אותך, על הילדה המפותחת שהיית ועל הפעם הראשונה שלך עם גבר, ייתכן עם אישה.
הוא יקשיב וישנן כל פרט, הוא באמת רוצה להכיר אותך ורוצה לדעת כל נקודת תורפה כדי ללחוץ עליה, זה לא רע או טוב, זה מי שהוא, זו מי שאת. אתם נמנעים מליפול לקלישאות אך את שמה לב שככל שאת משתפת דברים חמורים אודותייך, מלבד האמפתיה והבעלות הרכושנית הזו שהוא חש כלפייך, הוא מבין שאת נזקקת וכל השברים הללו אצלך בנפש כבר גורמים לו ללטף במופגן את הזין אחרי שהוא מחבק אותך.
שניכם יושבים ויש קרבה בלתי ניתנת להכחשה, את מספרת על התקופה הקשה שחווית לאחר הצבא והוא משלים את המנח שלך ומכוון אותך בעדינות לביצים. בזמן שאת בוכה ומספרת לו על הלב שנשבר לך ועל מנעד תחושות נטישה הוא מסביר לך ברוך שאת יכולה רק להריח ויורק לך על הפרצוף כדי לעזור לך לבכות כמו גדולה.
את מרגישה כמו כלום, זו תחושה זרה לך. את, אותו סמרטוט שהיה רק לפני רגע במוקד העניינים פתע מנגב ליחה מופגנת מהעיניים, הוא רק יושב וממשיך להאזין בקשב ומוודא שאת מריחה, את מריחה, זה כבר עבר את הרגע המתוק של החרטה.
הוא יורק עלייך שוב ומנגב אותך כבר בברוטאליות במפשעה, הוא אומר שהוא לוקח אותך בינתיים כי משהו בך עושה לו את זה, הוא מבין שאת שבויה ומספר לך שמשהו בעיניים שלך מצית בו אכזריות. הוא לא מכבס מילים והוא אומר במופגן שהוא עתיד לחנך אותך ולגרום לך להגעל מעצמך. את כלל לא כנועה ובכלל, כל המילים הללו שייכות לפורנו ולסרטים, או לספרים שפעם היית גונבת מהספריה של אבא כדי לגעת בפות כשאף אחד לא יודע.
את מתעשתת מהר, מנגבת את הדמעות בדרמטיות ונזכרת כמה חזקה את ואיזו דמות בנית לעצמך מול גברים ונשים, את מספרת לעצמך שזה רגע של חולשה ומי לא עובר את זה. מצאת מישהו והתפרקת, זה כל מה שהיית זקוקה לו ובטח מחר את תשכחי ממנו, עוד אחד שיודע איך להכנס לאווירה הזו.
לאחר שניקית את עצמך במהירות, הוא קם כדי לסדר את עצמו ואת עדיין חצי כורעת, אני לא יודעת מה אתה חושב, אני בכלל לא נשלטת, שום דבר בזה לא עושה לי כלום ותודה על הפגישה, אני צריכה לעבד. בזמן המלמולים הללו הוא מוריד לך סטירה כמו שלא קיבלת בחיים, מה לך ולאלימות הזאת, מה לך ולהשפלה, את בהלם, הלחי עפה ובוערת.
את חוטפת את היריקה השלישית לעין, היא מרגיעה את האדום הלוהט הזה, הרוכסן נפתח ומבלי לומר מילה, את לוקחת את הידיים אחורה כדי לא לחטוף אחת נוספת ופותחת פה לכל מה שיבוא.