באיזשהו אופן היא הצליחה לחדור למחשבותיי,
לכל קפל שיש לי במוח, לכל תא מחשבה קטן שיש לי שם היא נמצאת.
ובין כל המחשבות הקסומות נמצאות שם פנטזיות.
כאלה שהייתי שמחה לממש.
אני צופה בה מתלבשת מול המראה, איך שהיא בודקת ובוחנת את איך שהיא נראית,
ואני מתענגת על הרגע הזה, כי לא רק היא אוהבת את מה שהיא רואה, גם אני.
אני מדמיינת איך שפתינו מתקרבות, איך הלשון שלה נכנסת לעולמי, ואיך שלי נכנסת לשלה.
הידיים שלי מטיילות אל כל חלק בגופה, ולחץ גובר כאשר הן נוחתות על ישבנה ומקרבות אותה אליי,
הכי קרוב, כמה שיותר להרגיש אותה.
ואז היא עוצרת ומסתכלת עליי כמו מלאך, ידי מחזיקה בסנטרה ומקרבת אותה לנשיקה,
אנחנו צוללות למעמקי הפנטזיה, הידיים שלה אוחזות בשיערי, ואני מפשיטה ממנה את חולצתה,
מתפלאת ומוקסמת כל פעם מחדש מגופה המדהים.
התמונה הזו לא תצא לי מהראש לעולם.
את מחייכת ולא מבינה למה אני כה מתפלאת, אך לא אוכל להסביר לך את התחושה שעוברת בי כשאני רואה אותך בשלמותך, חשופה.
אני רוצה להיות מרוכזת בך, אני מתיישבת על המיטה, כשאת יושבת מעליי
ואני מתאהבת מחדש, לא יכולה להפסיק להסתכל עליך.
אני מתקרבת לנשיקה כשלאט לאט השפתיים שלי סוללות את דרכן מטה,
אני מנשקת ברכות את צאוורך, את התנוך של האוזן אני לא שוכחת,
משאירה סימן טריטוריה קטן על צאוורך רק כדי לסמן שאת כולך שלי,
שפתיי ממשיכות לרדת לכיוון עצם הבריח, ידיי אוחזות בשידייך בעדינות כשהאגודל מגרה את פיטמותייך הזקורות,
בראשי אני מתחרפנת, כי גניחותיך בורחות מפיך כמו מוזיקה לאוזניי.
ואני שואלת אם להפסיק ואת מבקשת שלא, ואיך אני יכולה להתווכח כשאת מולי?
לאט לאט שפתיי ממשיכות לרדת אל עבר שדייך המהפנטים, ולשוני נוגעת בפיטמתך, ידי השניה מגרה את השניה שלך בעזרת האגודל.
ואת גונחת ומתפתלת, ואני ממשיכה ואת אוחזת בשיערי, לא משחררת.
מתחננת ומבקשת שאמשיך.
את מתהפכת על המיטה ונשכבת, ואני ממשיכה מאותה נקודה ולא עוצרת,
ממשיכה ללקק את הדבר הכי יפה שקיים, מרגישה כל תזוזה שלך, מתענגת על כל צליל שלך.
ידי מחליקה מטה אל עבר הבטן שלך, אני מעבירה את האצבע אל עבר איבר מינך,
משחילה את ידי מבעד לתחתון שלך ונפגשת ברטיבות בלתי פוסקת.
אני נושכת את שפתיי ומנשקת את שלך, נותנת לך רגע אחד לנשום לפני שהסערה חוזרת.
שתי אצבעותיי נוגעות בחרוז הרגיש שלך, ביעד הבא של לשוני.
אני מתאפקת שלא להחדיר את אצבעותיי, את לא מאשרת לי.
אני משפשפת אותן בחור הכניסה שלך את כבר לא מצליחה להתאפק, ואני רק מתפללת להמשיך להקשיב לך.
אני מפשיטה ממך את התחתון ונותנת ללשון להוביל, מלקקת ברכות את הדגדגן שלך, למעלה ולמטה, במעגלים.
לאט לאט מגבירה את הקצב, יורדת טיפה יותר למטה אל חור הכניסה שלך, מכניסה ומוציאה את לשוני מתרטבת מהחומר שלך, מגרה את החרוז שלך בעזרת האגודל שלי, ואני רק רוצה להחדיר בך משהו, רק רוצה לתת לך להרגיש אותי.
את נושכת את שפתיי ומנסה שלא להוציא הגה, אוחזת בשיערי ומקרבת אותי יותר, נותנת לי סימן להגביר את הקצב.
ואני ממשיכה, ואת מבקשת ממני לא לעצור, הלחץ גובר, ורגלייך מתקרבות אחת אל השניה וכולאות אותי בכלוב יפייפה שלא ארצה לצאת ממנו.
את מתחילה לרעוד ואני לא רוצה לעצור, את לוחצת ואני רק ממשיכה וזורמת על הקצב, הלשון שלי מתענגת על כל טיפה שלך ואני רק רוצה להמשיך.
אבל את אוחזת בשיערי, צועקת את שמי,
כולאת אותי ולפתע את עוצרת, מתנשפת ומרימה אותי בחזרה אליך.
מוצאות את עצמנו מתנשפות ומחייכות, שתינו יודעות שזו לא תהיה הפעם האחרונה היום