שקיפויות

לא היה לו זמן, לאדון שלי, לכתוב פרופיל מלא באתר, וכמו שאמר - "יש לך מזל שהייתי חולה, כך מצאתי זמן לכתוב סוף סוף."
אז יש לי מזל כנראה, לא רק בשל כך אלא בשל היותי שלו, שלו כל כך:)
התרגשתי היום כשקראתי את הפרופיל שכתב, התרגשתי כל כך.
יודעת את תחושותיו, יודעת מחשבותיו, והרי הוא חולק איתי הכל ואני כבר חלק ממנו, מנפשו, מגופו, ובכל זאת, הפומביות בה בחר לבטא את רגשותיו כלפי, העלתה לחלוחית בעיניי. כן, אוהבת פומביות, כבר אמרתי, אך כאן לא מדובר בפומביות מינית - זו שגורמת לי להרטיב ולחוש כזונה, חסרת רסן ומלאת תשוקות, אלא פומביות מזן שונה, מזן שאיני בטוחה שלאדונים קל להביע בפרט ובוודאי קשה יותר בפרהסייה.
כן, האדון שלי ריגש אותי היום, ורוצה שוב להביע כאן בפרהסייה את אהבתי הטוטאלית אליו, ו-כן, הוא באמת מהזן ההולך ונכחד.
צר לי אם אני משעממת חלק מהקוראים, צר לי אם אני חוזרת על עצמי, צר לי אם אני נשמעת לעיתים רבות מדי סכרינית.
יודעת שהבלוג שלי כיום הוא לא ממש מציאה. יודעת שהרבו לקרוא אותי כשהייתי בימים קשים, בימים בהם לא ידעתי אהבה, בימים בהם הבדס"מ נתפס בעיני באופן מעוות לחלוטין, בימים בהם נפגעתי מאנשים שגם אצלם התפיסה הבדסמית היא כל כך שגוייה, בימים בהם לעיתים נפגעתי פיסית ונפשית מהבדס"מ, בימים ההם נתפסתי כמעניינת. היום יכולה לומר לכם, אותם שנכנסו לכאן בהתכווננות או בשגגה, שבאמת הבלוג שלי הוא כבר לא מה שהיה, השתניתי כל כך - אני חזקה, אוהבת ומאושרת.
יתכן ובעתיד הקרוב או הרחוק אשתף אתכם בחוויות אינטימיות יותר, חוויות בהן התשוקה חובקת אותי בגלי ענק, חוויות בהן בעת האורגזמות שאני חווה, העונג הוא כל כך חד ואחר, שאני נמלאת זעקות משולבות בבכי, יתכן...
נכון לעכשיו מתלבטת. לעיתים נראה לי זול מעט להשתמש בכתיבה החושפת כל פרט ופרט בסשן, כל פרט ופרט בזיונים שלי עם אדוני, ובכלל - אם אבחר בסופו של דבר בכתיבה חושפנית שכזו, אעשה זאת רק אחרי שאדע בוודאות שגם לאדוני מתאים שאכתוב כתיבה שכזו בפרהסייה.
שיהיה לכולנו שבוע מחוייך,

מ א ו ש ר ת כ ל כך:::)))