סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

שקיפויות

כותבת שקיפויות
מביאה את הדברים כמות שהם
חושפני, כן, עם האמת הסובייקטיבית שלי
כותבת אותי על המיניות שבי, הבדס"מ שאוהבת ולעיתים ממש לא, על החיים שלי עצמם, על כאב ועונג, על עוצמות ומשברים,
פשוט כותבת אותי כפי שאני...
לפני 15 שנים. 27 בדצמבר 2008 בשעה 9:36

תוהה, איך אפשר להעביר במילים תחושות כל כך עמוקות, רגעים, דקות, שעות וימים כל כך מרגשים.
יודעת שהמילים לא יספיקו, יודעת שהמשפטים לא יכילו, יודעת שאת העוצמה בתדריה הבלתי נתפסים, רק אני והאדון שלי יודעים, יודעת גם בגוף ובנפש שנשמותינו באמת משורגות זו בזו, ויודעת שהמקום הזה שבו אני נמצאת כיום הוא המקום בו נפשי באמת מזדככת עם גופי, עם הוויתי, עם עולמי שמשמעות אחרת גלומה בו.
אף פעם בחיי לא הרגשתי כך, אף פעם בחיי לא דרכה כף רגלי במקום הזה לפני כן, אף פעם בחיי לא יכולתי אפילו לרפרף בכנפי הדמיון ולחשוב שיכול להתקיים דבר שכזה. היום יודעת שזה הסאבספייס האמיתי ויודעת שמילים, חזקות ככל שיהיו, לא יוכלו לתאר אותו.
חזרנו אתמול אחרי ארבעה ימים של ביחד, מאחד המקומות היפים ביותר הקיימים בארצנו הקטנטונת.
ארבעה ימים נשמנו זה את זו, זו את זה, וכשחזרנו ונותר לנו עוד מעט זמן של אינטימיות ביחד, השתמש בי שוב אדוני וידעתי שאני אחד האנשים היותר מאושרים עלי אדמות.
ארבעה ימים של אילוף בלתי פוסק, של להיות כלבה שלו בנשמה ובגוף, של לרצות להיות שם כל הזמן- תמיד לרגליו, תמיד מוכנה לשרת, תמיד רטובה עבורו, תמיד מוכנה ללקק, ולדעת שאני עבורו הכלבה, השפחה והזונה הכי אהובה בעולם.
לישון חבוקה בזרועותיו כל הלילה ולומר לו בוקר טוב בעזרת לשוני המלקקת את כפות רגליו. להקשיב לו קשב רב ולא להתבלבל בין הסימנים השונים, שלעיתים תוך כדי מצב של סשן, עשויים להיות נורא מבלבלים. להיות כל כך כלבה, לחוש ולרצות, ולדעת שלעולם לא הייתה לי אהבה בעוצמה אמיתית שכזאת. כך, ארבעה ימים תמימים של שכרון חושים, ארבעה ימים בהם חברתי עד הסוף לבדס"ם ויודעת שעבורי היום בדס"ם עם האדון שלי זו דרך חיים.
אף פעם לא תארתי לעצמי שאפשר להתחבר כל כך, אף פעם לא חשבתי שנכון לי כל כך, לא ידעתי שאפשר להרגיש שייכות אמיתית, לא הבנתי את המשמעות האמיתית של להיות שפחה, להיות רכוש, להיות זונה, להיות הכלבה שלו בגוף והרבה יותר מכך בנשמה.
שלשלום אכלתי את ארוחת הבוקר שלי על הברכיים, כשאדוני מאכיל אותי מכף ידו.
כשהורדתי בפקודה על ארבע והבנתי שזה מה שעולה כנראה במוחו, התעורר בי כעס עצום. היתה בי התנגדות נחרצת לעצם הרעיון. הרגשתי כל כך מושפלת, כל כך נעלבת. לא תארתי לעצמי שאחרי שטרחתי והכנתי לנו ארוחה מושקעת נהדרת, אצטרך לאכול אותה ככלבה אמיתית. הרגשתי שהוא לא בסדר האדון שלי, הרגשתי שהוא מגזים, כעסתי על כך שהוא הולך לקלקל לי את הארוחה וברגע הראשון החלטתי שלא אכניס אל פי דבר – אעשה פשוט שביתה - כלבה אמיתית, הכל טוב ויפה, אבל כאילו דהא:(
הוא קרא מייד את התחושות שלי, קלט את העלבון הצורב ובכל זאת המשיך ושניות אחר כך ישבתי על הברכיים, כשהוא מאכיל אותי, ללא סכו"ם, כך מכף ידו, ואני כל כך מחוייכת, כל כך כלבה, כל כך נהנית:)
אחר כך, כמו תמיד, שוחחנו על הסיטיואציה וחשתי התעלות רוחנית נפלאה שכזו... כן, היום אני כלבה אמיתית של האדון שלי ומתחדדת בי כל הזמן התחושה שאני באמת יכולה הכל עבורו ולא רק יכולה אלא רוצה, כל כך רוצה!
בלילה האחרון יצאנו להופעה של זמר פופ ולהקתו שהתקיימה כנראה בסוף העולם שמאלה, באחר המקומות שהנוף והפסטורלייה שבו פשוט נדירים.
הגענו, האדון והכלבה. מקום ונילי לחלוטין. הזמר וחברי הלהקה אוכלים. שני שולחנות פרט לשולחן שלנו בלבד מאויישים. האדון מתיישב, הכלבה מתיישבת מתחילה ללטף, לגעת, להתחרמן. מזמינים וודקות והכלבה מרגישה את יצר האקסהביזיוניזם המפעם בה חזק מאוד והיא מתיישבת על האדון שלה, כשפניה וגופה כלפיו. הם מתנשקים, מתלקקים, מתלטפים. ההופעה טרם החלה, אבל ההופעה שלהם החלה כבר מזמן והיא יודעת שכולם מסתכלים באהבה שלהם, בהערצה של הכלבה כלפיו והם ממשיכים.
בשלב כלשהו מגיעים עוד מעט אנשים, מתיישבים, הזמר ולהקתו עולים על הבמה ובטרם מתחיל השיר, היא כבר רוקדת ומענטזת עבורו, מנענעת ישבנה ומגרה אותו, הוא מצטרף והם רוקדים כאילו הם לבד שם, ללא מעצורים, רוקדים, נוגעים, חודרים במבטיהם זה אל זו, זו אל זה והלילה שלהם.
הזמר מבסוט, עשו לו את הערב, והוא מדבר על הזוג המאוהב והמופלא, והוא מקדיש להם שיר ועוד אחד ועוד. והכלבה שותה וודקה ועוד אחת ועוד אחת ועוד, והיא מתכופפת לרגלי אדונה והיא רוצה להתיישב למרגלותיו, אך האדון מקים אותה ומסביר לה את החוקים ומאחר והיא ממשיכה לעשות טיזינג, הוא מבטיח לה עונש כבד, אך היא אומרת לו שהעונש שווה יהיה את עוצמת החוויה.
היא מרגישה שהיא בסרט ואין לה שום בעייה והיא באקסטזה אמיתית והם רוקדים האדון והכלבה.
בהמשך לאחר שנסע לאט כדי שמעייה לא יתהפכו, היא מורדת לשטיח ואחר כך למיטה, היא מפושקת, נקשרת, מוצלפת, מטופטפת שעווה והאורגזמה שבאה לבסוף היתה כנראה החזקה מכולן והיא שואגת את זעקותיה ולא מפסיקה והאדון שלה יודע שזו היתה הפעם החזקה מכולם – למרות שבאורגזמה שחוותה יום קודם הפתיעה את אדונה ואת עצמה בכך שהשפריצה והרי לא השפריצה קודם מעולם ולא ידעה שיש לה את זה.
כלבה.
אמיתית.
שווה
שייכת
רכוש
שלו
יודעת שלא יגמר לעולם:)

מצייר ריח שיגעון​(שולט) - יפה לך ..
העיצוב החדש

תשתמשי לך...
באור הטבעי שבך

מתאים לך..
שאת יודעת

Keep Going
לפני 15 שנים
שחף S​(נשלטת) - תודה ענקית על הפרגון:)
כן, אני יודעת:)
לפני 15 שנים
natti​(נשלטת) - מדהים!
ממש ניתן להרגיש כל מילה ומילה שנכתבה.

מאחלת לכם את כל האושר הזה שרק יגדל ויעצם
}}{{
לפני 15 שנים
שחף S​(נשלטת) - נתי יקרה,
שמחה שהצלחתי להעביר את קצה קצהו במילים,
תודה ענקית על הפרגון,
מאחלת גם לכם המשך מופלא
}}}{{{
לפני 15 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י