בוקר
מוקדם מידי
השארתי את האוטו במוסך
יושבת בקניון מפוהק שרק מתחיל להתעורר
חנויות סגורות ומוכרים שהגיעו לא מכבר מעירים מיני בגדים משלוותם,
מזיזים, ממששים, מותחים, מיישרים, מקפלים,
מעירים בובות, נוגעים, מפשיטים, מלבישים מחדש, מתייגים בתגי "סוף עונה"
בוקר
מוקדם
יושבת ושותה קפה הפוך עם ארומה עדינה משובחת, כותבת, ברקע מתנגן לו עמיר בן עיון, שיודע לפרוט על מיתריי, מחכה שההתעוררות תהייה מושלמת, ובינתיים חושבת עליו, חושבת עלי, כותבת.
לא פשוט לי לכתוב על כך, חשה כי בעצם הכתיבה מתחיל התהליך לרקום עור וגידים,
כן, יודעת שיקרה, יודעת שנחווה ובקרוב מאוד – אבל שלמה, מאוד שלמה, הסכמתי ורוצה.
רוצה לאפשר לאדון שלי לחוות
רוצה לתת לפנטזיות לקרות
והלו הוא את הפנטזיות שלי מגשים
ובעצם לא יכולה לבקש יותר דבר והרי נגעתי בשמיים
נשבעת שאם יש שם אלוהים החזקתי לו ידיים
שלמה היום
מאושרת
נימיי שלי חברו זה מכבר לנימיו
היום אני צלע מצלעותיו
ויודעת שרק מתי מעט זוכים לחוות אהבה שלמה שכזאת והתעלות נפש שגורמת לרטט מתמיד בנשמה.
לא פשוט היה לי
ואולי יהיה עוד הרבה פחות פשוט
ואולי יהיה קשה
אבל יודעת שחשוב לי
יודעת ששווה.
קנאית באופיי וחשה שרף הקנאה הוא כעשן המיתמר ממני מעלה
אבל יודעת ששם בגבהים רק טוב.
היום, כשעטופה באהבתו של אדוני כמו בסשן של עטיפה והידוק בניילון נצמד,
היום, כשיודעת שאני עבורו המהות
ושלא יוותר עלי בקלות
ושלא יוותר עלי בכלל
היום, כשיודעת שאני הכלבה הבלעדית, הרכוש הבלעדי,
היום בשלה ללכת על זה.
היום מכריזה בפרהסייה ובלי בדל של בושה-
מחפשת נשלטת ראוייה שתשתתף עמנו האדון והכלבה בחוויה מפעימה ואולי גם בחוויות מפעימות.
שפחות וסאביות, שרוצות להתנסות וחשות שלמות עם עצמן בחוויה מסוג שכזה, מוזמנות ליצור קשר עם האדון שלי MasterKey ועם המתאימה לנו נמשיך הלאה.
בית הקפה מתחיל להתמלא
שקשוק מפתחות הפותחים מנעולים
מירוק אחרון של חלונות ראווה
קניון מתעורר מתנומתו השלווה
גם אני חשה כבר יותר עירנית
ויותר מכל חשה כל כך בטוחה
יודעת את אדוני,
יודעת את אהבתו
יודעת אותי ומרגישה.
בוקר טוב אדוני,
בוקר טוב אנשים טובים
בוקר אור עולם נפלא!
לפני 15 שנים. 29 בדצמבר 2008 בשעה 11:26