שקיפויות

חופשה ארוכה
ימים רבים של ביחד, ולילות גם...
באנו, היינו, נסענו, חזרנו
מצבור של חוויות
מצבור של יממות, שעות, דקות ושניות,
מצבור של ימים תכולים ופריחה
אין סוף של וארייציות למשפט "אני אוהבת אותך"

לאחרונה לא כתבתי
הייתי, נשמתי, ספחתי לקרבי בכל החושים,
אלליי, חשה שחסרה אני מילים להביע...

ובכל זאת על אחת החוויות אני חייבת תודה לשני אנשים מדהימים, צ'יטה ווסטרי,
שארחו את אדוני ואותי בשישי, לפליי פרטי מצומצם משתתפים, וגרמו לי גם למחרת להרהורים וחיוכים בלתי פוסקים.
עד כה לא נכחתי בערבים שכאלו, עד כה רק ייחלתי, ויודעת היום שעם האנשים הנכונים שעות שכאלו הן בליל רגשות, תחושות ועונג צרוף של יצרים מתמזגים.
כמה זה מרגיש לי נכון לדבר מהויות בדס"מ עם אנשים שהמהות הזו זורמת בגופם מימים ימימה:)
להיות צמודה לרגלו של אדוני ליד האחרים, להיות נכונה לבצע פקודותיו, לחוש מגע אחר בלתי מוכר, להיות מוצלפת ולדעת שכולם רואים, להרגיש את היד של אדוני מבקעת את ישבני וברקע גניחות שפחות מגמרות,
אללי....
לא נותרו בי מילים 😄
שוב תודה ענקית לצ'יטה ווסטרי על הערב הקסום ותודה ענקית לכל האנשים היקרים עמם חוויתי שעות ורגעים, וכמובן תודה אדוני שלי על כך שאתה קורא אותי כל שנייה ושנייה, חש את נשימותיי, חש את נשמתי ויודע תמיד להוביל אותי בדרך הנכונה.