שקיפויות

עדיין הגעגועים
עדיין עולות בי תמונות
רואה אותנו מהלכים חבוקים
רואה אותנו בכל אותם המקומות
רואה את הלילות בהן ישנתי בן רגליו כשגופי מלופף על זו השמאלית, לא מרפה ממנה
נזכרת גם בלילות בהם ישנתי עם קולר וחגורה
נזכרת בלילות בהם ישן צמוד לאחורי כשידו הימנית חופנת את שדיי ולא מרפה
רואה את כל הרגעים
רואה את כל המבעים
רואה הכל ומתגעגעת

אבל...

אתמול כנראה שיחררתי
הגוש שהיה תקוע לי, קצת מתחת לגרון, ומעט מעל לחזה, וסירב לנוע, כאותו גוש מזון שנתקע במקום לא לו, התפוגג אתמול, כאילו נמס והתאדה
צחקתי אתמול ואפילו הרבה

יודעת בתוכי – חייבת להמשיך הלאה:)