חודש שאנחנו עסוקים בשיגור אימיילים
תחילה הסתפקנו באימייל יומי, בהמשך עברנו לשניים ולאחרונה פשוט הפסקתי לספור
בשבוע האחרון, לא התאפקנו וגם את גוון הקול למדנו להכיר
איש מדהים, אינטלגנצייה רגשית אחרת, אמפטייה, הכלה, חדות מחשבה ולשון, חוש הומור שגורם לי לזרוח, ונילי, לחלוטין, אפילו ללא פיצפוצים.
ניסיתי לגלות לו גם את הצד הזה שבי, את הבדס"מ
לא איפשר לי, אטם אוזניו לא רצה לשמוע
וכשיום אחד חשפתי בפניו רק ראשיתו של פרק פרה הסטורי, מזמן שהייתי ילדה – נערה
התוודה שנשאב לסיפור כואב אחר דומה והכאב אזק אותו יותר מיממה.
הנחתי לו, לא סיפרתי בדס"מ
אתמול נפגשנו
ישבנו במרתף ינות ושתינו יין
כף ידו המלטפת את לחיי השמאלית גרמה לי לדז'ה וו והחזירה אותי לרגעים לסשן האחרון בו הסטירות המצלצלות באו האחת אחרי השנייה ללא הפסקה, בדיוק באותה נקודה בלחי השמאלית. באותו סשן המיקוד היה בכאב ואני לא ממש הייתי שם וייחלתי לדבר האחר וכאבתי גם מבפנים.
טיפטפתי אתמול מעיני לא מעט, ולא רק בגלל אותו דהז'וו, טיפטפתי כי נגע בי בנשמה, ליטף אותה כפי שמזמן לא ליטפו וגרם לי לטלטלה.
המשכנו לשתות, המשכתי לבכות ובהמשך הפכתי למתחלפת והתחלתי לצחוק עוד ועוד ועוד.
בסופו של דבר לא היתה לו ברירה, היה צריך לשמוע אותי ולדעת עם מי יש לו עסק. לאחר הווידוי אמר לי שלהכאיב זה לא הסטייל שלו...
בלילה הזדיינו. אחרי ארבע שנים של זיונים בדסמים היה לי זיון עם ונילי ואפילו הצלחתי לגמור. היה משהו אחר שכזה באורגזמה ונילית, שהגיעה לאחר שקיבלתי סשן נוקב כל כך בנשמה ומליון ליטופים.
היום דיברתי עם הבדסמי שבחיי, ההוא שמסשן לי דברים אחרים.
היום שאלתי אותו מתי יבוא ללילה תמים.
זקוקה 😄
לפני 15 שנים. 31 באוגוסט 2009 בשעה 20:05