שקיפויות

תשמעי חתיכה של סיכית שלי...
קראתי גם את הפוסט הזה... ממש הרגע... והתחושות נעו בתוך השילוש של: שוב סחה על הכתיבה, מרגש שבחרת לשתף אותי בהיסטוריה של תהומות הנפש שלך וגם.. WAY too much information!!
רבק... רק אלוהים יודע איך נקלעתי לבלתי יאומן הזה... כאילו הכל כאן בהפוך על הפוך... ואם זו לא היית את יקירתי הייתי מכניס איזה אריה לתוך הכלוב הזה גם שיעשה סדר עם כמה ביסים לקרועי המוח ההפוך הזה...
ואולי כשאצא לפנסיה יהיה לי מספיק זמן ואנרגיה גם לנסות לחפש למה בחרת בתוך הטרוף הזה דווקא להיות "השפחה שסופגת את הכאב כווולו" במוגבלותי המתפרצת רוצה רק שיהיה לך נעים וחם, רוצה שתדעי שאת מלכה מלאכית... קסם של אישה... ובטח לא כלבה... אבל מה לעשות שסיכמנו א' שאני מוגבל וב' שאני פה לא כדי לחקור אלא כדי לקבל לחבק לנשק ולפעמים לחדור נשמה או איזה כוס... לא יודע... האמת ככל שמזדקן ויודע יותר מקבל תחושה שלא יודע כלום...
מצד שני גם מספיק זקן לדעת שנפש האדם (וביחוד שלך מא שרי) פועלת בקטע כאוטי כך שנגיד שהיה בכוחי הדל והנרפה לשנות את ההפוך המטורף הזה שלך... עולה החשש הסביר שלא רק המקטע הזה בנפשך היה משתנה... אולי היית הופכת לאחרת ולא לשחף שלי... אולי לא היית קודחת בי במבטך דרך כל השמוקים והשמוקיות בלובי של הקפה... אולי?... אולי היית בכלל מפסיקה להיות כזאת נשמונת תותחית והיית כאחת העגלות??.... אולי??... אולי הייתי מפסיד את כל הרווח הזה??.... אולי?...
אולי שווה לי לקבל אותך ככה סיכית יקרה שלי ולא להכניס את האריה לכלוב??...
משוגעת שלי.... לעזאזל... עוד משוגעת שלי...
מחבק אותך חזק... וממש לא חושש לנשק... הרי לא תרצי להרוג אותי נשמה... בטח לא בנשיקה...