שקיפויות

בקצה מצוק תלול מגובב תילי עפר ניצבת
רוח מהתלת בי, הופכת בשערותי, סוטרת בלחיי, מחדירה רסיסי אבק לעיניי
פותחת פה גדול, סוללת דרך לנחילי האוויר הטס, מאפשרת לו לחדור עמוק פנימה
צועקת אותך
צועקת את מה שהיה
צועקת אותי
הרוח אינה מרפה, סוערת נלחמת ומנסה להדוף אותי ממש כמו החיים עצמם.
פוערת לוע מיומן, בולעת אותה, בולעת אותם
גוף איתן כיציקת פסל ברונזה לא זע, עומד ללא ניע
ורק בפנים נשמה סדוקה
גוף למד אי זה מכבר ללכת שוב לצעוד קדימה
נשמה מהבהבת , כסוללה מרוקנת מנסה לטעון את עצמה.
משקיפה מלמעלה
צועקת
בוכה
צוחקת את החיים, את הרגעים
מתחברת
גברים
נשים
זוגות
בודדים
עושה לי נעים
עושים לי נעים
עושה להם גם
רוקדת
משתגלת
מענגת
מוצצת
נשמה מרוחה במיצי תאווה
משחקת את החיים
כבר פיתחתי מיומנות
שחקנית טובה
נפתחת
עוד ועוד ועוד
יכולה איתו, יכולה אפילו איתה
הכל נראה כל כך טוב
אפילו נפלא
אך עמוק בפנים מייחלת לשקט
רוצה את הכתף
זקוקה לגוף
מבקשת נשמה אחת שתהיה עבורי
רק:)