פורסם לפני 3 ימים ב - 26 ביולי, 2011 בשעה 20:14
עייפה כל כך, לאה, חשה שכבר לא רוצה יותר למכור את עצמי ולא רוצה גם לקנות, לא רוצה את הגבוה ההוא, שיודע לפנק ולהעניק וגם לא את הרווק, שתר אחר חוויות, לא רוצה את ההוא המחפש את הנפש התאומה, לא רוצה גם את ההוא שדוגל ב"חייה ותן לחיות", פשוט לא רוצה. לא רוצה יותר לצאת לדייטים, לא רוצה להתאפר, להתמרק, להתאמץ, לא רוצה. לא רוצה יין לבן, לא רוצה גם קפה, לא רוצה ארוחת בוקר מפנקת, לא רוצה גם ארוחה אחרת.
לא ממש מאמינה בשוק האינטרנט, למרות שהוא המילה האחרונה. רוצה אחרת. לא רוצה לקרוא רשימות מכולת של תכונות מתכונות שונות, לא רוצה לראות תמונות מוצלחות, גם לא רוצה לשווק אותי. רוצה אחרת. מרגישה שבאופן הזה פשוט כבר לא רואה, לא חשה ואף לא יכולה לנחש. החושים פסקו מלקלוט, פסקו מלהתרגש, גם הם כבר לא מאבחנים איכויות בינות אלפי משפטים מתהדרים ולא פחות מכך סיסמאות המתיימרות לשדר משפט חוכמה כאלה ואחרים.
נכנסת יום יום לאתרי הכרות שונים, בוחנת אותם, צעירים ומבוגרים, שמנים ורזים, חילוניים ומסורתיים, מתגוררים קרוב או רחוק, מחפשים את האחת או סתם מחפשים ידידה. בוחנת תמונות, קוראת פרופילים, שואלת את עצמי שאלות, ובסופו של דבר,נפגשת עם מתי מעט, אולי עם חלקיק אחוז מכל הפונים.
לא, לא מתרגשת לקראת הפגישה, לא חושבת יותר מדי, יודעת, רוב הסיכויים הם שלא ימצא חן בעיניי, ישנם גם סיכויים שלא אמצא חן בעיניו.
לא מתרגשת, לא נרגשת, פשוט לא כלום ואולי בכל זאת קצת סקרנית.
רוצה אחרת.. רוצה לפגוש אותך במפגש ולא תמונת פספורט ולצידה רשימה, רוצה לחייך אליך ככה כשמתחשק באמת, רוצה להתיישב לידך לא כי קבענו ...
כל כך רוצה אחרת
פשוט כבר לא רואה
כל כך רוצה אחרת
כל כך!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
6 תגובות 6 ����� ������ �� ��
לפני 13 שנים. 7 באוגוסט 2011 בשעה 4:20