לפני 12 שנים. 1 בינואר 2012 בשעה 19:08
אז מסתבר שאני לא חסינה כמו אותה תבנית, שכשמכניסים אותה לתנור שחומם מראש לחום של 200 מעלות צלזיוס , לשעה או שעתיים, היא לא משנה צורה, לא מצקצקת, לא מפצפצת, בוודאי שלא נסדקת, לא אני לא חסינה עד כדי כך, למרות שחשבתי.
יש בי עדיין רגשות, יש בי עדיין רגישות, והדברים לא יכולים לעבור על ידי סתם כך, לפחות לא אלו שנוגעים בי ומרגשים אותי.
לא חסינה כשלא מסבירים לי. לא חסינה כשלא מדברים אלי, כשלא מדברים איתי, לא חסינה כשלפתע פתאום משתנה התמונה ללא כל תקשורת, ללא כל שיחה.
לא, מצטערת אבל לא חסינה, ולמרות הכאב אולי עדיף שכך...
