וסוף סוף יצאתי לדייט, לא דרך אתר הכרויות אלא באמצעות חברה טובה, ראיתי תמונות, שוחחתי ולבסוף נפגשנו. וכשיצאתי הרגשתי בת 16, ואם אני מגזימה קצת אז מגזימה, ככה בא לי אתמול, כך חשתי, יפה, שמחה, שווה, קלילה, אפילו על התיק הגדול שלי ויתרתי לטובת הקלילות והסתפקתי בפאוץ' אותו חגרתי על מותניי, והרגשתי טוב ואפילו נפלא ולפתע פרחתי. והבחור היה נחמד אלא שלא חשתי שאני עושה לו את זה והתאכזבתי, אמנם לא קשות, אך התאכזבתי. וכשנכנסתי למכונית כדי לחזור הביתה, עוד בטרם הנעתי אותה סימסתי אליו, אל ההוא מן העבר, שידע להעניק לי כאב שלעיתים היה גדול גם ממידותיי, והתקשר אלי בבוקר כדי לומר לי שיהיה היום בסביבה, סימסתי ובשניות קיבלתי סימוס חיובי ונפגשנו...
מזמן, אבל מזמן לא עפתי כל כך מהתחושות. כאב הפיסטינג של כף היד שחדרה כל כולה פנימה, הספנקים העצומים, שעם כל אחד שהגיע ייחלתי לזה שיבוא אחריו והסטירות, אתמול אהבתי כל אחת ואחת, והוא יודע לתת סטירות, והוא מתכוון לכל אחת ואחת, והוא מסתכל לי בעיניים בזמן שסוטר בי קשות, ואני מסתכלת בו בכמיהה שימשיך ופשוט עפה, כל כך עפה, והוא אומר לי כמה אני יפה שהפנים שלי מאדימות, ולרגעים תוהה מה יהיה מחרתיים, כשאצטרך לארח 25 איש, האם לא אשאר נפוחה, אך בעצם לא ממש אכפת לי, רוצה שימשיך, נהנית להסתכל לו בעיניים בזמן שהוא סוטר ולמרות העוצמה לא רוצה שיפסיק, עפה, פשוט עפה..
והמבחן גם הוא עבר בהצלחה, פעם ראשונה בדס"מ טוב ונקי, מעל חדרם של הוריי ולמרות הספנקים המטורפים, ולמרות האנחות הקשות, ולמרות החשש לפגוש את אימי בבוקר,הסתבר לי שהם לא שמעו מאומה, כלומר הבידוד טוב וחושבת שאפשר לנסות גם ללכת על חגורה... רק את צווחות האורגזמה נאלצתי להשניק, אבל מי יודע, אולי שווה פעם אחת לנסות ולראות מה אומרות פניהם בבוקר המחרת...
חג שמח, שמח ומבדח:-)
לפני 12 שנים. 9 באפריל 2012 בשעה 12:50
