שקיפויות

הצורך הפועם בעורקיי, הפנטזיות המתערבבות בסצנות אותן חוויתי, הגוף המשתוקק בכמיהה אין סופית, איתה קמה כל בוקר, איתה גם הולכת לישון, כמיהה החובקת אותי בזרועותיה החזקות, קושרת בחבלים עבים גסים, פוערת את עיניי אל האמת שלי, מנתקת אותי ממציאות החיים. דפיקות לב מואצות חזקות מהדהדות לי בפנים, מסרבות להחלש, מסרבות להתעמעם, וכאילו בן שבט ציידים לקטים ששרד, מתופף בליבי עם מקלות תיפוף לא מהוקצעים, והנפש, הנפש זולגת...

מנותקת, כל כך מנותקת לאחרונה מהחיים האמיתיים, טובעת בים המבעים להם זקוקה, ויחד עם זאת לא מתפשרת, זקוקה לאדם הנכון שיגרום לי לרייר, שיגרום לי לשווע אליו, שארצה שיקח אותי, שארצה להיות עבורו, שביחד נשתגע לנו, שביחד נעוף...