רואה את שניהם כאן בסקייפ אל מולי, את ההוא שיודע איך לקחת אותי ואני מריירת אל מול המחשבה, ואת האחר, קרוב משפחה, בן דוד של אבא שלי, המתגורר בקצה האחר של העולם ומעולם לא נפגשנו עדיין פנים אל פנים.
רואה את ההוא, שבקרוב יקח אותי אל הקצה, את ההוא שלמענו התחלתי להרחיב את עצמי, כמעט עד שהרגיש לי כלידה מהתחת, רק כדי שאצליח להכיל אותו, להזדיין איתו כמו חיה משוגעת. רואה את ההוא, קרוב המשפחה שלי, שרק לפני כעשרה ימים סיפר לי על היותו בדסמי ומאז הוא מרגיש לי קרוב, כל כך קרוב, הרבה יותר קרוב מקרוב משפחה.
רואה את ההוא שלמענו ובשבילי, הוזה אותי מוצלפת, נבעלת, נחנקת, בוכה, צוחקת, משחררת... רואה אותו, שעד לפני כחצי שנה הכרתי רק בשם, ומאז מאז שהתחלנו להפגש בסקייפ, כדי להכיר אותו, את אותו קרוב משפחה שגר רחוק וכדי לתרגל את הפטיש שלי לאנגלית, אותו פטיש שגורם לי לקרוא כמעט אך ורק באנגלית ולרצות לדבר ולדבר ולדבר..
רואה את ההוא, שאמר שבפעם הבאה כשאהיה לבד אודיע לו והוא יבוא לזיין ולקחת, רואה אותו שבשל הפנטזיות והאימונים גרם לי לנסוע היום כזונה חרמנית ובוערת לעבודה, ורואה את אותו קרוב משפחה, אותו למדתי להכיר מריטואל השיחות המתנהלות בדר"כ פעם בשבוע, והתחילו כשיחות תמימות, והתחילו כשעוד חי עם בת הזוג שהיתה לו במשך כ - 10 שנים, ואט אט הפכו אישיות יותר ויותר, עד שפתאום הבנו, שאנחנו בסירה אחת, עם אותה סטיה, באותה קהילה, ומאז אני עוד יותר עפה.
הוא מבוגר ממני כמעט ב 14 שנים, הוא רחוק ממני בלמעלה מ 12 שעות טיסה, הוא קרוב משפחה קרוב מאוד, והוא נכנס לי עמוק לנשמה, ולמען הגילוי הנאות - יש לומר שנכנס לי במחשבות בדסמיות, ואומרת לעצמי וואו שחף את סוטה!!!!!
