זה נשמע הזוי כל כך, אפילו לי, זה הזוי ברמות אחרות, נראה לי שיכול להוות פתיח מטורף לסרט, סרט על הילדה ההיא, מכיתה ו', שהיתה ביישנית וסגורה, וגם לא ממש מקובלת, שהתחילה לשוחח עם ההוא, שפתח קבוצת ווטסאפ, אליה צרף אותה, עת שניסה לאתר ולקבץ את הילדים שלמדו איתו לפני 40 שנה, בבית הספר היסודי, ועכשיו הם כבר פחות ילדים, הרבה פחות, חלקם נראים אפילו מעט מבוגרים, וכשהתחילו לדבר, גילה שהיא חיה את ההוויה הבדסמית.
וכשרק התחילו לדבר, הם החליפו אינפורמציות וראו תמונות בפייסבוק, ובהמשך קיבל ממנה לינק לכל האמנות שלה, והחל מפרש והחל להבין... ואותה אחת, שהיתה אז כל כך שתקנית ונחבאת אל הכלים, פתאום מדברת איתו עכשיו אחרת, מדברת, לא שותקת לרגע, מקלחת של מילים נשפכת לה מהפה, והתרגשות מטורפת באוויר. ואותה אחת, חושפת טפח וללא משים מגלה טפחיים, ומגלה גם אותו, חכם וחד כתער, פתוח כל כך, מצחיק, אמפטי ומכיל, וכהיא חשה, שגם הוא כבר לא אותו הילד מיני אז, ושיש בו פתיחות, ושחיי הנישואין שלו כבר לא ממש טובים, היא הולכת ונחשפת.
תחילה היא מעתיקה לו פוסט, שאין בו רמיזה על בדס"מ, בהמשך שולחת פוסט שני, הפעם לא מעתיקה, אלא מצלמת היישר מ"הכלוב", פוסט שיש בו אולי רמיזה או שתים. והוא קורא, והוא אוהב, והוא מתחבר, והוא מבקש את הלינק של הבלוג, ואותה אחת מעבירה לו את הלינק, ויודעת שהקרביים שלו יתהפכו, ובכל זאת מעבירה לו, מאחר ומשהו בתקשורת שלהם כל כך נכון, נעים, אמיתי ואמין, אבל היא לא יודעת שכשיכנס ללינק, יקבל הודעה בה ישאל, אם הוא רוצה להצטרף לאתר, והוא יסכים, וכעבור רגע יראה את אותה האחת עם כוס גלוי וללא בגדים, את אותה הילדה מכתה ו', את אותה האחת.
אבל זה לא פתיח לסרט, אלא אפיזודה מהחיים, מהחיים האמיתיים שלי.
וכשקרה נרעדתי לרגעים, כאילו שפכו עלי דלי מלא מים קפואים, אך הצלחתי להתעשת, פשוט כי הוא כל כך מקסים, וידע לא לשפוט, וידע לקבל, וידע להבין גם מבין המילים וידע. ולמרות שהתעשתתי, הבנתי שהוא הכיר את שחף מהר יותר מכפי שהכיר אותי, ושזה כל כך לא מובן לאדם שאינו מצוי וחי את ההוויה הבדסמית להכיר אישה מתוך אותו המקום, ובכל זאת להצליח לראות את הדמות השלמה, ולהבין ששחף היא לא רק ההיא שנחשפה בפניו בצורה כל כך נוקבת וחדה, שחף היא עולם ומלואו.
אני לא מחפשת לעצמי קשר עם גבר שאינו פנוי, ממש לא, ובכל זאת נפגשנו, התבוננו אל תוך העיניים, התחבקנו, דיברנו, והוא חימם לי את הלב כל כך, וידע, והבין ועוד הרבה... ולפני שנפגשנו ביקש לתת לי הוראה, ביקש שאכין את הבגדים שאלבש למחרת לעבודה, מסודרים יפה על המיטה, אצלם ואשלח לו תמונה, ואני עשיתי כדבריו, והרגשתי כאילו הוא נלחם בשחף, רוצה אותה, אך רוצה שהשניה תנצח, מאחר והשניה טובה, בדיוק כמו הילדה של פעם, והשניה אינה חושפת את עצמה פעורה, והשניה מתלבשת בבגדים מהוגנים, והשניה יש לה חיים שלמים. ולפני שנפגשנו כתב לי :"את אמיתית וטהורה, לא הייתי קורא לזה זונה, כי זונה לא מנסה להיות ברגע, מחכה שיעבור ויגיע התשלום. את רוצה להרגיש חיה, אולי לסגור פערים בין האגו, האלתר אגו והאיד. אולי להשתחרר מהשליטה שאת צריכה להפגין במשך שאר החיים, אולי להיות לרגע הילדה הלא מקובלת שצריכה רק להסכים... בכל מקרה, זה מקסים, את מקסימה, את קסומה."
בעוד מספר חודשים נפגש במפגש ילדי כיתה ו' מיני אז, ונדבר, ונצחק, ואכיר גם את אשתו, ואהיה המהוגנת והנפלאה בנשים, וכולם יזהו שם את ההיא מפעם, שמדברת היום מעט יותר.