שקיפויות

בערה של אמצע החיים,

בערה יוקדת, משתוללת, שורפת

רק שלא תשרוף את כל מה שבניתי

רק שתותיר אותי, ולא על איי חורבות,

רק שתותיר אותי שלמה, משוחררת

רק שתותיר...

בוחשת בקדרת הראציונל, מנמיכה את האש, מתבוננת בצבעים, בבועות, נושמת ריחות,

ומבינה שמסוכן, ומבינה שאם לא אמנן את הדברים, בסופו של דבר אני עשוייה להטרף ולטבוע פנימה

ומבינה

מבינה שחיים ללא איזון, ללא זמן לנשימה, ללא הפסקה בעבודה, ללא זיונים, ללא תשוקות, ללא אהבות, יכולים להטריף את הנפש, ואז.. המפץ הגדול הוא לפעמים בלתי נמנע...

מצוייה לגמרי בתוך הבערה

לא יכולה לראות מחוצה לה

רואה רק את האש

רק את הטרוף

רק את התשוקה

את התאווה

התמכרתי.. 

סכנה...

לגמרי מכורה!