אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

שקיפויות

כותבת שקיפויות
מביאה את הדברים כמות שהם
חושפני, כן, עם האמת הסובייקטיבית שלי
כותבת אותי על המיניות שבי, הבדס"מ שאוהבת ולעיתים ממש לא, על החיים שלי עצמם, על כאב ועונג, על עוצמות ומשברים,
פשוט כותבת אותי כפי שאני...
לפני 6 שנים. 3 במרץ 2018 בשעה 12:22

בימים האחרונים זה מרגיש לי כאילו לקח מקדחה  והוא קודח לי בראש, כדי לתקן אותי, כדי להפוך אותי בדיוק לכלבה לה זקוק, ולמרות שהסברתי לו את הלקויות, עוד בטרם, הוא נאבק בהן, נאבק בי, מנסה להשתלט לי על המוח. ואני מגייסת את כל הסבלנות שיש בי, ויש בי לא מעט, מסבירה לו, מביאה שורת נימוקים יפים, טובים, הגיוניים, וכשהם נדחים על הסף אני נאבקת, בועטת, סוגרת אותי, מכניסה את עצמי לכלוב ולא רוצה לצאת, לא כך.

לילות הזויים, מתהפכת שוב ושוב ושוב, ופוחדת להפסיד אותו ואת היחסים הפסיכיים האלה, ואת ההליכה על הקצה, אבל פוחדת להפסיד גם  אותי ..

 

BODYGUARD​(שולט) - מטבע העשרה סנט שלי:

מעולם לא ראיתי בבדסמ מקום של פירוק והרכבה, זה לא לגו ואנו עוסקים בבני אדם.
כשולט (אם אני ראוי להקרא כך) נקודת המוצא היא המצב הקיים ומשם לקחת אותו למעלה, יש הקוראים לכך העצמה.
לקיחת ה"אני" של האחר כמעט בכל המיקרים יוצרת אנטיגוניזם וסופו של בלון להתפוצץ..כבסיפור הידוע.
מכאן שבעצם מדוע לשנות מישהו ולא להסיטו לכיוון שלי? לדרכי?
כמובן שבאותה דרך יש כללים חדשים שצריך לאמץ, לחבק, להכיל ועדיין, הפגזה של תחילת הדרך לרוב מעידה על נמהרות וחוסר הכלה.

וכמובן שמתנצל באם הדברים נאמרים כביקורת..
כאמור, רק מטבע העשרה סנט.
לפני 6 שנים
שחף S​(נשלטת) - תודה על המילים BODYGUARD:)
לפני 6 שנים
פרינס​(שולט) - ❤
לפני 6 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י