כמה פעמים בחיים אדם מחתן את ילדיו?
ולמה זה לא יכול להתקיים ללא חוקי מרפי?
את החינה עברנו כבר לפני שבוע והיה מטורף ברמות אחרות... אולי פעם אחת בחיים, יצא לי להיות בטקס חינה, שנערך ככה בקטנה, אבל הטקס הזה, של הבן שלי וכלתי, העיף אותי עוד מעבר לכל מה שיכולתי לדמיין... התלבושות של החתן והכלה שהוחלפו 3 פעמים במהלך הערב, התלבושות שלנו... התלבושת שלי, אוברול שחור עם שילובי ריקמה מזהב, , צמוד בחלק העליון ומתרחב כלפי מטה כשמלה, שרוולונים מוזהבים, כתר עדין על המצח..., עם האיפור המקצועי, הרגיש לי כאילו הייתי הקליאופטרה האמיתית, הרגשתי הכי יפה, הכי זוהרת והכי מאושרת בעולם. הסלסלות מלאות כל טוב, המוסיקה, הטקס, החינה, והריקודים, אוח ח ח... על הריקודים, מסתבר שהידיים, יש להן חוש טבעי למוסיקה המזרחית האתנית, מבלי שרקדו את המוסיקה הזו.. מבלי שהיו חשופים לה בחיים.. וכמה רקדתי..ואיך רקדתי ואיך עפתי... שעות על רחבת הריקודים, שעות של קפיצות ופיתולים עם העקבים, שעות של שמחה מטורפת מהולה בוודקה, בויסקי ובים של צחוקים, ובים של אהבה... שעות של שגעת ללא דקה של הפסקה על הרחבה, והבן שלי אומר לי תוך כדי, "אמא, את הכי יפה כאן על הרחבה", שעות של קפיצות אחרות, שעות של מעגלים, עינטוזים ומה לא היה שם, שעות... רק בחצי השעה האחרונה זרקתי מעצמי את סנדלי העקב ונשארתי להמשיך לרקוד במחול השדים הזה יחפה, ועפתי, כל כך עפתי.. והאושר הזה שהציף אותי, האושר הזה על הבחירה של בני, האושר הזה עם ההתרגשות, האושר..
ולמחרת, זה כבר סיפור אחר, הגב כאב לי במקומות שמעולם לא הרגיש כאב בעבר, והרגליים, היו תפוסות כל כך.. במשך מספר ימים בקושי הצליחו לרדת ולעלות מדרגות, והיה בי חשש שמא לא אשתקם עד לחתונה שמתקיימת מחר... אבל הגב כבר לגמרי בסדר, והרגליים השתפרו ללא הכרה, אבל...
חוקי מרפי, מסתבר שכמוני, גם להם אין אלוהים.... וכבר שלושה ימים אני עם דלקת מטורפת בשן, מחוברת למוקסיפן 500 מ"ג כל 8 שעות, מחוברת גם למשככי כאבים, מגרגרת מי מלח פושרים ומרגישה כמו תרנגולת מרוטה ועייפה...
תגידו לי, נראה לכם הגיוני?
אז..ולמרות חוקי מרפי האכזריים, את מנת האנטיביוטיקה של מחר בערב אשהה לאחרי החתונה, ואראה להם מה זה... את קליאופטרה לא שוברים כל כך מהר... מחר ללא האנטיביוטיקה קליאופטרה שותה, ומתחזקת, ומתכננת לרקוד שוב את החיים.
את החתונה הזו, חתונה של פעם בחיים – לא מפספסים!