שקיפויות

הקלדת הניק "טלייה" בקריטריון "חברים", מעלה את הנתון:
טלייה, נשלטת, תאריך הצטרפות לכלוב 6.5.06
האמת, חשבתי שיותר זמן עבר מאז.
כ - 11 חודשים מוגדרת כנשלטת על ידי עצמי,
אך בהוויה חשה כאילו כך היה מאז ומתמיד.
לא ממש מצליחה לחוש איך היה אחרת
לא מצליחה לגעת בתחושות של אז,
אבל בדיקה נוספת, שחזור ורפרוף בדפי ההסטוריה,
מעלה אשה אחרת,
שאהבה גם אחרת.

פעם לפני כשנה, מוחי בגד בי וסרב לבצע את שרגיל היה.
כל המיומנויות שהיו שמורות עמו, כבדיסק קשיח, נפגמו והגיעו למצב של חידלון,
ומאז, על אף שיחות נפש מייגעות ומאבקים שאני מנהלת עמו, הוא מסרב בכל
תוקף לחזור לעצמו. לא פעם מנסה לעשות איתחול מחדש, אך הוא אינו נשמע
לי ופועל כמחשב רווי וירוסים, שרק טכנאי מומחה יכול לו.
ומאז שבגד בי אני שבוייה:
שבוייה בכלוב
מפושקת
אזוקה בשלשלאות ברזל כבדות המחוברות למשקולת כבדה
ללא יכולת לזוז.
דוק של ערפל סמיך שהתערבל עם חומר צמיג מכסה את שמורות עיני,
אך הוא כבר התקשה, וכדי לבקע אותו, לפתוח בו סדק - חרך לעולם,
דרוש איזמייל מקצועי במיוחד.
שפתותי רפויות, מפוסקות קמעה בהעוויה מחוייכת
ואני שטה לי מרחפת
כהלומת יין הוזה בשמיים הנצבעים ורוד ותכלת
על פני חשה קרן שמש חמימה
שומעת את זמרת הצפורים

שבוייה
מאושרת
ימים וחודשים אזוקה כך
עונות מתחלפות
קיץ, סתו, חורף, אביב
ועדיין מחוייכת.

הושפלתי
נרמסתי
נקשרתי
הוצלפתי
נסטרתי
נחנקתי
הובלתי
הונמכתי
אוננתי
נאבקתי
בכיתי
צעקתי
צווחתי
כמהתי
ערגתי
התענגתי
צחקתי
השתחררתי
התרגשתי
התמכרתי
הגעתי לאביונות אחרות
הייתי שם בגן עדן

ועכשיו מנסה לעשות את הדרך הפתלתלה והמייגעת מטה,
למציאות אחרת, למציאות בה חייתי לפני 11 חודשים.

לא יודעת אם איטיב ללכת בה, לא יודעת אם זוכרת כיצד.
לא מזמן, כשערכתי נסיון דומה, ורגלי היחפות פגשו ברגבי אדמת המציאות,
ומצאתי לי בן זוג ונילי, וניסיתי - לא הצלחתי. חשתי כמהלכת בנעליים לא לי
ובעטתי אותן, בעטתי רחוק!
וכשחזרתי הנה לגן עדן - לכלוב, הייתי זקוקה לסשן של החיים.
מכורה, כה מכורה, אך רוצה למצוא אהבה.
אהבה מחפשים כנראה על קרקע יציבה, ולאט לאט לומדים חזרה שוב ללכת.