לפני 17 שנים. 10 באפריל 2007 בשעה 12:23
שנים יבשות וצחיחות
שנות בצורת
ענני סרק שאין בם טיפה לרווייה
חוזק שלעיתים גרם גם לי להרתע
לחשוש שמא השתניתי עד כדי כך
וכאילו הפסקתי להרגיש
אין לחלוחית בעיניים
מבע אטום חלול
אין גם דברים אחרים
אף פעם לא חולה
תמיד במלחמת התשה
והכל חולף ליד
גוף בלי הפסקה
ללא תחושה
מוקף חומה מבוצרת
ואין יוצא ונכנס בה
גרושים קשים
ילדים מסרבים
בעיות פרנסה
אנשים רעים
ממשיכה
ובערבים,בהרכיני את ראשי ובעוצמי את עיני
בשניות שוקעת לתוך שינה
וקמה למחרת לעוד יום של מלחמה
אתמול נשברה הבצורת
גשם שוטף כיסה את יומי
ובלילה לא באה השינה
דמעות סוררות, חושבת אחרונות,
ביקשו להוסיף לזלוג
זהו, רוקנתי,
מילאתי את המאגרים
אפשר להתמודד עם הבצורת הבאה
ודומה שחזרתי להרגיש