שקיפויות

לעיתים כשמצליחה מבעד לקרעי ערפל
לראות עוד משהו חוץ מאשר את עצמי
מתבהרת תמונה מופלאה

הדהמת אותי אתמול ילדה, כשבשניות
ארגנת מסיבת יום הולדת פרטית לשתי חברות.

במו ידייך גררת את שולחן הסלון
שכוסה עד מהרה במפת משי תכלכלת
נשאת כסאות
ניפחת בלונים
העברת את מערכת הסטראו
ואת קרביה איישת בדיסקים מתאימים
הוצאת קנקן אליו מזגת מיץ פטל
הבאת עוגה אישית לכל אחת
כשנרות חנוכה בן נעצת
בנוסף הכנת משחק "חבילה עוברת"
ובתוכו הפתעה

בכל רגע יצאת מחדרך ושאלת את הבנות:
"הכל בסדר? "
"אתן מסתדרות?"
"אתן אוהבות את הכוסות?"
"איך הצלחות שבחרתי לכן?"
"איך העוגה?"

ורק בת שמונה את ילדה
פשוט אגדה מהלכת.

ולפני מספר ימים כשגילינו כי אמך התבלבלה
חשבה שמסיבת האביב אליה הוזמנת
מתקיימת אחרי החג
רק לא שמה לב – שאחרי החג הראשון

מסיבה לה כה חיכית

בכית וניחמתי וכאבתי ועצבתי
ובתוכי פשוט שנאתי את עצמי

ועם בכי לקחת את הטלפון, נכנסת לחדרך וסגרת את הדלת
ואחרי רבע שעה יצאת ובפיך הכרזה:
"לא היתה מסיבה"
"צילצלתי לגיל והיא אמרה שאף אחת לא באה"
וכל כך שמחתי עבורך
ורק שלשום כשנסענו ביחד, אמרת לי לפתע:
"אמא, סתם אמרתי לך שלא הייתה מסיבה,
בכלל לא הצלחתי לתפוס את גיל, אבל אני
יודעת שלא הייתה מסיבה, כי בטח אף אחת לא יכלה להגיע"

איזו ילדה את – ילדה אגדה
איך הצלחת להפוך את המציאות העגומה
איך הצלחת לעודד את עצמך
וליצור אשלייה מתקנת

ילדה שברוב תוכניות הטלביזיה צופה בעמידת ראש על הספה
ילדה שבגמר של "נולד לרקוד" לבשה ופשטה שמלה אחר שמלה
ובכל פעם נתנה את השואו שלה
אחרי שאת כסאות המטבח סידרה בשורות
ועל חלק מהן הושיבה בובות
בחלק אחר הושבו החתולים
ואלו אנו, בני המשפחה, הוזמנו לאחר כבוד
עם פתקי הזמנות חגיגיות

ילדה שלעיתים את הארון שלי הופכת
ובכל רגע לדמות אחרת נכנסת

ילדה שהיא אגדה

והלוואי והערפל יוסיף להקרע
ולא אפספס את רגעי גדילתך
ילדה שלי אגדה