חינוך מחדש הוא רוצה להעניק לי
האחר – השפלות עושות לו את זה
דום נוסף דורש טיקסיות
ואני לא רוצה שום דבר
רוצה לפעמים שסתם תעניין אותי
רוצה שתשתף אותי עלייך כאדם
והרי יש לך עולם
יש לך חיים
יש לך מבע
יש לך רגעים
רוצה לשמוע מלה שלך נוגעת במילה שלי
מייחלת לצליל נקי של הקשבה
תן למילותי לחדור אליך
בדוק אותן לעומק אחת לאחת
שרטט באוויר את דמותי לנגד עיניך
גע בה
רוצה לחוש עקצוץ של נגיעה
התפעמות של רגע
רוצה לדעת את אשר אוצרת נפשך
עדיין אינך יודע מי אני
עדיין אין בידך את התמהיל המדוד
אין לך מושג איך אני אוהבת את הקפה שלי
חזק או חלש
כמה סוכר או סוכרזית
הרבה חלב, מעט
בכוס קטנה, במאג
נסה לפתוח בי צוהר
בדוק מה עושה לי טוב, מה עושה לי רע
מה גורם לי לחייך, מה גורם להאלם
בדוק את עוצמת הגרוי הנפשי
בדיוק כפי שהייתי רוצה שתבדוק את תהומות הנשייה שלי
את הכוס שלי
את שפתיו
את הדגדגן התפוח הזקור
אל תתנפל בכאב מפלח
תחילה בדוק בעדנה וברכות
תניח אצבע נוגעת לא נוגעת
אצבע נוספת תחדיר זהירה
תתחיל בקצב איטי לנוע
ובהדרגה תגביר את העוצמה
וכשתרגיש אותי בתאוותי
רטובה, כמהה, נוזלת
תדע שהגיעה שעתה
שעתה של הזונה
הו אז תוכל ללחוץ חזק
וגם לכאב יהיה אז מימד אחר וחד
ותסשן ותקשור
תזיין ואולי תחדור כל חור
ותצליף בי חזק ולא תעצור
ותמתח את גבולותי עד לקצה היכולת
ואוכל להיות הזונה
ואוכל להיות גם הכלבה
ואפילו אוכל לקשקש בזנב – חושבת
אך דע אותי קודם פנימה
דע את הנפש שלי – החופש שלי – בטרם תקשור
דע שאתה כאן כדי להסב לי עונג
ולא כדי לזרוע מזור
דע איך אני אוהבת את הקפה שלי
לפני 17 שנים. 12 באפריל 2007 בשעה 14:14