משב אויר

פרפר ועוד פרפר מתעופף ועולה , נוסק אל-על ומסתחרר במרחב שמולי.
כל אחד שמתעופף לו , קורא לחברו להסתחרר כך איתו , מביא עימו עוד ועוד פרפרים נוספים. להקה שלמה עולה ומסתחררת , וכל דקה שעוברת ומקרבת אותי - מעלה, מגדילה את הלהקה עוד ועוד .
הבזקים של דקות שהיו עומדים אל מול עיני .
הבזקים לעתיד , של דקות שיהיו , גם הם בדמיוני.
הבזקים שלא נותנים לי מנוחה ומעלים את הדופק , את האדרנלין , את תערובת הפחד והריגוש - כל אלה עוד מבלי שהנחת עלי אצבע.
לא יכולתי להרדם אתמול , וגם כשנרדמתי - זה היה קצר וחטוף. ערה כבר מזה שעתיים - בוהה בחושך בלהקה שלמה שמסתחררת מולי ובתוכי .
כבר אמרתי שיש לי פרפרים ... ?