Paradise Lost -אהבה בדסמית

הזכרונות קצת הציפו אותי.
לא אתה עוררת את הזכרונות אלא אחר.
אחר שהזכיר לי אותך.
אחר שהזכיר לי כמה תכונות אופי שלך.

בית קפה עם חברות ביום שישי ושיחות של בנות.
יין נתזים מבעבע והרגשה קלילה.
לילה עם מוסיקה שמתנגנת ברקע וכמה סמסים.

השארתי את הסלולרי בבית וצלצלת.

אהובי הבדסמי.
ידעתי שתקרא אבל אני חייבת זמן לחשוב.

מצאתי את הביקיני הישן שלי שלא לבשתי אותו כי הוא מזכיר לי את הימים שבילינו על חוף הים.
הפעם לבשתי אותו שוב.
כאילו הרגשתי את ידיך על גופי.
השמש החמה הזכירה לי את מגע ידיך החמות.

יום שלם על חוף הים כשהשמש מלטפת לי את הגוף ואני זוכרת את מגע ידיך.
שכבתי על החוף עד שקיעת השמש והבטתי בגלגל החמה הכתום ששקע לים הכחול המקציף.
מרחוק ראיתי ספינת מפרש וכמה יאכטות ששטו ליד קו האופק.

אני זוכרת את מסע השיט שלנו.

השארתי את הסלולרי בבית.
ראיתי את הסמסים ואת השיחות שלא נענו.

קראת את הבלוג ורצית לדבר.
אני לא יכולה לענות.
אני חושבת..

ים ושקיעה, מפרש אחרון
תורן ופנס
עם רוח מערב לוחשת סוד
מי מלח, שובל מקציף
קו אור אדמון ובודד
עם רוח של מלח וים