אושה לנד

יום שישי קסום עבר עלינו. למרות המחלה, למרות שבעצם לא עשינו דבר.
הוא נפתח בצרחות שלי "משעמם לי" מה שהוביל אותו לזוז מהמחשב ולבוא לשעשע אותי במיטה.
התרופות האומופתיות שקנה לי ערב קודם כראה התחילו להשפיע כי בהחלט הייתי במצב רוח לשעשועים. כמה חבל שהכוס שלי לא...
הוא הספינק לי קצת, הבין שנורא בא לי, היה איתי דומיננטי והתחיל לשחק לי בחכמה חיצונית כי זה מה שהרופא אישר. הוא שיחק ושיחק, אפילו ירק עליו (מה שישר הרים אותי לגבהים) אבל הויב הקטן לא הצליח לעשות את העבודה. הגיע הזמן להפעיל את הציוד הכבד (והאמיתי) אבל התחיל לשרוף לי!
התאכזבנו שנינו נורא. הוא כעס על עצמו שהתפתה, אני כעסתי על הגוף שלי שלא מספק את שנינו.
בסוף גמרתי עם הוויב הקטן תוך כדי שהוא מתאם עם חבר שלו טיול רווקים להיום.

אז אני לבד, הוא נסע עם חברים לצפון איפשהו לחגוג את חתונתו המתקרבת של אחד מהם. שרק יחזרו בשלום.
אני אלך לי לשרוץ אצל אבאמא, יש לי 2 סרטים בבלוקבאסטר שלקחנו אתמול בצהריים, לפני שאכלנו גלידה של פעם וטחנו בקמסון.

היה כל כך חם אתמול! אז החלטנו לשרוץ במיטה עם המזגן. ניצלתי את ההזדמנות לענג אותו בכל זאת. מצצתי לו והגמרתי אותו עם השדיים שלי. הוא השפיך המון על שניהם. כואב לי המצב הזה שאנחנו עושים פעם ב... מגיע לו יותר. הוא סופג את כל המחלות והקיטורים שלי ומגיע לו פיצוי!
חוץ מזה אני נורא אוהבת שהוא מזיין לי אותם. זה נורא מצחיק שאני חווה מזה הנאה מינית. הרי זה סתם אזור חיכוך בגוף, נגיד כמו הבית שחי אבל שאנחנו ממש ניכנסים לזה כאילו כולי הופכת לכוס, לכלי שמיש בידיו ואני אוהבת את זה!

הלכנו לישון, קמנו והזמנו פיצה ושוב החרמנות עלתה. שאלתי אותו אם יש משהו "מענין" במחשב ומסתבר שבהחלט יש! או לארי פלינט, איש גדול וצדיק אתה.
כמו בימים הטובים התחלנו לחקות בדרכנו את מה שנעשה על המסך. אשכרה סשן.
עבר כל כך הרבה זמן! לא אתן פה תיאור כי זה לא משנה.
מה שמשנה זה הכוס הכואב שלי.
פעם היינו עושים כל יום או לפחות 4 פעמים בשבוע והייתי רגילה.
כשזה פעם בשבועיים ואני עוד נפוחה מההריון, הזין העבה שלו פאקינג כואב לי ברמות!
אבל הכאב רק הוסיף להנאה הפעם וגמרנו שנינו בלי בעיה. וגם הוויב הקטן נתן הופעה מחודשת.
השליש השני עושה אותי ממש נימפו.
קמתי מהמיטה כולי רועדת ומסוחררת.
בלילה בלילה הוא רצה עוד פעם (נראה לי הוא בהריון הזדהותי והשליש השני משפיע גם עליו...:-)