כן, כן, אני יודעת... לא כתבתי איזה שבוע והאמת לא התכוונתי לכתוב אבל אושי הסטאד מאפן ביקש ("מה???? לא כתבת על זה? מה זה שווה?! איך ידעו כל הבחורות שאני מזיין מעולה?")
אז הנה אני כותבת :
השבוע האחרון עבר בבאסה גדולה. היו לי המון קיטורים וזו הסיבה שלא כתבתי.
תיארתי לעצמי שישעממו אתכם בכיוני העבודה שלי אז חסכתי זאת ממכם וממני.
יום שישי היינו בחתונה - זוג החברים הונילים האחרון שלנו שמתחתן.
היה אוכל טוב, מוסיקה לא לטעמי אבל שמח ביותר. לא מתחברת לקונספט הזה של חתונות בצהריים, במיוחד אם מדובר באולם סגור.
הכלה מקסימה. מאד צנועה, ההפך הגמור ממני. ניזכרתי איך אני הייתי באקסטזה לפני 3 שנים אבל יותר חשוב - התחילו לי מחשבות חיוביות על העתיד, אך מוקדם מידי לפרט.
הסופ"ש עבר בחיק המשפחה. גיסתי אמורה ללדת כל יום ואנחנו מריצים עליה דאחקות.
היא מנסה לשכנע את העובר לצאת החוצה - שמה לו כוס של מים קרים על הבטן כדי שלא יהיה לו נעים והוא יתחיל לזוז למטה... במקומה אני הייתי עוברת לשיטה יעילה יותר : פיתוי מסיבי של הבעל שיבצע את היעוד שלו ויזיין אותה כבר.
חוץ מזה היה סקס
והרי לשם כך התכנסנו :
בשבת בבוקר הוא ירד לי בשילוב אצבעות (אפילו בתחת!) ווויב קטן (וכמובן אחר כך הזין שלו צלל במעמקים) ואני הגעתי לשרשרת האורגזמות הכי חזקה שהיתה לי מימיי.
לא יכולתי לזוז אחרי, לא יכולתי לדבר, לא יכולתי לחשוב!
הייתי בכזה סוטול, ממש ספייס!
בלילה הוא רצה שוב, זיין אותי בדוגי תוך ספאנקים מגרים ואני בדמיוני הייתי במועדון, קשורה על 4 ומזויינת בדילדו עוצמתי. אחר כך גם לקח לי 3 וחצי דקות לגמור עם הוייב הגדול.
אין עליו! הוא סטאד מאפן!
אבל החדשות הרעות הן שאני שוב מדממת.
זה נורא מתסכל. מה? אין יותר סקס עד עוד 5+3 חודשים?
:-(((((((
זה לא הוגן! ודווקא שאני הכי חרמנית והכי מהר גומרת.
ומה יהיה איתו? אז יש לי פה, ויש לי ציצים וידיים (ואפילו תחת שמשום מה הוא מתעלם מקיומו)
אבל הוא צריך גם לזיין!
אילו רק היתה באה איזו בחורה נאה ועסיסית לטעום מהמאפן הזה...
לפני 17 שנים. 2 בספטמבר 2007 בשעה 16:12