לכל הדואגים והמודאגים : הקילור הכפול הוא זמני. אחרי תקופה לחוצה בא לי לחגוג קצת. אני צ'יק צ'ק יוריד נגד עין הרע.
נסענו אתמול לחגוג בארוחה טובה (כי זה מה שפרות ורפתנים עושים) בפראנצ'סקה.
מזל שלא הזמנו מנה ראשונה כי אין מצב שהייתי מכניסה אחריה פירור לפה.
אחרי המטבלים המדהימים (שאוש לא מעיז להכניס לפה) הזמנתי מדליוני פילה ושרימפס ברוטב יין שמנת ופיטריות. מנה שחבל"ז! סיימתי אולי שליש ממנה...
והקינוח... OMG - מן גלילונים של וופל מלאים קרם שמנת עם רוטב שוקולד ופרות יער
אורגזמי ממש!
הבאסה היחידה שהמסעדה איבדה את הציוויון הרומנטי שלה, היא היתה עמוסה בשולחנות צפופים ובמלצרים ממהרים. נתן לי קצת תחושה של אור יהודה.
זאת היתה הוצאת השחיטות האחרונה שלנו לזמן הקרוב. מרוב הוצאות עבור שמחות, רופאים, מזרן וקיצ'ן אייד לא ממש נשאר לנו כסף... נצטרך להצטמם מעכשיו.
חזרתי לא מזמן מהמספרה, תיכף אעמוד לגהץ וניסע לברית של האחיין החדש.
איזה בונבון! אתמול אחרי המסעדה שוב ביקרנו אותו וחמתי הראתה לי את הבגדים שלו תוך מילות הרגעה - גם לך תיכף נקנה הכל 😄
אני לא מפסיקה לבחון את מראה הבטן שלי. כבר מחכה שהיא תתפח.
ככה זה אצל שמנות - לא ממש רואים.
נראה לי שאני מחפשת בר תירוץ לשומנים שלי. להגיד זה בטן של הריון ולא של עוגות וגלידות...
לפני 17 שנים. 20 בספטמבר 2007 בשעה 10:52
